עמוד זה אינו מעודכן! לסיכומים מעודכנים לבגרות בהיסטוריה בשנה"ל הנוכחית
–
לפניכם אסופה של סיכומים על מיקוד חומר הלימוד של בחינת הבגרות בהיסטוריה חלק א' במועד חורף תשע"ה 2014-2015. הסיכומים מכסים את מרבית חומר הלימוד לקראת בחינת הבגרות בהיסטוריה כפי שפורסמו על ידי מפמ"ר היסטוריה במשרד החינוך. כעיקרון, חומר הלימוד של הבגרות בהיסטוריה א' במועד חורף תשע"ה 2015 הוא זהה למיקוד של הבגרות במועד קיץ 2014, כלומר מדובר באותו מיקוד לבגרות שתקף גם למועד קיץ 2014 וגם למועד חורף 2015 תשע"ה.
כאן תמצאו את חומר הלימוד של הבגרות בהיסטוריה א' מחולק על פי פרקי הלימוד השונים (לכל פרק עמוד משלו). כל עמוד כולל הפניות לסיכומים של החומר מה שמאפשר לימוד ממוקד לקראת בחינת הבגרות. ללמידה רחבה יותר ניתן לפנות לעמוד הסיכומים המלא בהיסטוריה א.
חלק ראשון: ממדינת מקדש לעם הספר, תקופת בית שני
פרק ראשון: יהודה בתקופה הפרסית
ראה סיכומים מורחבים ומפורטים של הנושא יהודה בתקופה הפרסית ע"פ מיקוד חורף תשע"ה
הפרק הראשון של בחינת הבגרות בהיסטוריה א' 2014 כולל את הנושאים הבאים:
גלות בבל, הצהרת כורש ושיבת ציון – נושא זה כולל רק את הנושא של הצהרת כורש.
בניית בית המקדש השני – הגורמים שעיכבו את בניית בית המקדש ובית המקדש השני כמרכז החיים היהודיים.
עזרא ונחמיה – פעולותיהם של עזרא ונחמיה ונושא הגישה האוניברסלית מול הגישה הבדלנית
פרק רביעי: ממדינת חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית המקדש
ראה סיכומים מורחבים ומפורטים של הנושא ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית המקדש ע"פ מיקוד חורף תשע"ה
חלק זה כולל את הנושאים של דפוסי השלטון הרומאי בישראל ואת הנושא של היציאה למרד הגדול
פרק חמישי: בין ייאוש לבניה: מירושלים ליבנה
ראה סיכומים מורחבים ומפורטים של הפרק בין ייאוש לבניה: מירושלים ליבנה ע"פ מיקוד חורף תשע"ה
פרק זה כולל את הנושא של רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה והנושאים של המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש והתהליך של .בניית המרכז ביבנה כמוקד של האמונה וההנהגה היהודית
חלק שני: ערים וקהילות: חברה ותרבות בימי הביניים
חלק זה כולל את הנושאים של:
העיר הערבית והקהילה היהודית בה
העיר הנוצרית והקהילה היהודית בה
יש להכיר מקרה אחד של עיר מדגימה: פראג או בגדד
*בנושא זה של הבגרות בהיסטוריה א' אין לנו לצערנו לפי שעה סיכומים, עמכם הסליחה.
חלק שלישי: הלאומיות בישראל ובעמים – ראשית הדרך עד 1920
פרק א: מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית ותוענת הלאומיות באירופה במאה ה-19
ראה פירוט וסיכומים מורחבים של הפרק מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית ותנועת הלאומיות באירופה במאה ה-19 למיקוד חורף תשע"ה
הפרק של מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית ותוענת הלאומיות באירופה במאה ה-19 כולל את הנושאים של הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה- 19 – מאפייניה כתופעה תרבותית, פוליטית וחברתית. יש להכיר את הנושא של הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19, את המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות וכן דפוסי הגשמה של תנועה לאומית מדגימה באחת הארצות.
פרק ב: התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים
ראה סיכום מורחב ומפורט אודות התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים ע"פ מיקוד חורף תשע"ה
בנושא זה נכלל פרקי הלימוד אודות הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית כחלק מתופעת הלאומיות המודרנית, פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. פרק נוסף הנכלל בדיון אודות התנועה הלאומית היהודית הוא הוויכוח בין הציונים על דמות החברה שעתידה לקום בארץ ישראל במסגרת התנועה הציונית.
פרק ג: דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ-ישראל
ראה סיכומים מפורטים ומורחבים אודות דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ-ישראל
במסגרת נושא זה נכללים פרקי הלימוד אודות העלייה לארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה, קשיי העולים, הקמת מסגרות חברתיות-פוליטיות בארץ ישראל, אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית וכן נושאים נוספים (ראה סיכום מורחב של המיקוד לעיל)
פרק ד: התנועה הציונית והישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה
המיקוד של החלק בבחינת הבגרות העוסק בתנועה הציונית והיישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם הראשונה כוללת את הנושאים הבאים:
עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה– העמדות השונות כלפי הלחימה והשיקולים ביחס לכל עמדה.
הצהרת בלפור – תכניה, הקשיים במתנה והתגובות אליה וכן האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה,
פרק ה: השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה.
