אחד מרגעי השיא של בראשית פרק כ"ד הוא המפגש בין יצחק ורבקה, עליו כתוב כי "ותשא רבקה את־עיניה ותרא את־יצחק ותפל מעל הגמל (בראשית כ"ד, ס"ד). מדוע נפלה רבקה מעל הגמל?
על פי מרבית המפרשים של הפסוק, רבקה לא ממש נפלה מהגמל אלא רק התכופפה או רכנה ממנו כדי להסתתר מפני יצחק. הסיבות לכך מגוונות. רש"י למשל טוען, בעקבות בראשית רבה, כי רבקה "ראתה אותו הדוק ותוהא מפניו", כלומר רבקה נדהמת מהדרו של יצחק ומבקשת להסתתר ממנו. מפרשים אחרים טענו כי מעשיה של רבקה נעשו ממניעים של צניעות (לאחר מכן היא גם מכסה את פניה) ואילו יש הטוענים כי רבקה הפילה עצמה מהגמל על מנת שיצחק לא יראה אותה בתנוחת רכיבה, שאינה נשית במיוחד.
נפילה מפחד
אולם יש גם כיוון פרשני אחר לנפילת רבקה מהגמל בבראשית כ"ד. אחד ממפרשיו של רש"י, רבי יהודה בן אליעזר (ריב"א), הציע כי נפילת רבקה מהגמל הייתה מ-"פחד יצחק". הוא כותב: "ותפול מעל הגמל. לפי שראתה יצחק שהיה בא מגן עדן והיה בא כדרך שהמתים הולכים רגליהם למעלה" (ריב"א על בראשית כ"ד). איך הגיע יצחק לגן-עדן? "מדרש גדול" מספר על כך שלאחר העקדה נלקח יצחק על ידי מלאכי השרת אל גן-העדן, שם ישב שלוש שנים על מנת להחלים מפצעי העקדה. בספרות היהודית מוכרת גם האמונה כי מי שחוזר מגן-העדן עושה זאת במהופך, כשראשו למטה ורגליו למעלה. כך, לדברי ריב"א, רבקה נבהלה ממראהו של יצחק שחזר זה עתה הישר מגן-העדן, שם שהה מאז ניסיון העקדה של אביו.
פחד נוסף אנחנו מוצאים בספר הזוהר (פקודי ש"א). שם מסופר שנפילת רבקה מהגמל התרחשה בשעה שיצחק התפלל תפילת מנחה בשדה. מאחר ובזמן תפילת מנחה מתעורר הדין בעולם ראתה רבקה את יצחק כשפניו קשות. לא רק זאת, אלא מאחר וגמל הוא סמל למוות שבעולם הרגישה רבקה בעוצמתו תחתיה בזמן תפילתו של יצחק, והייתה חייבת להפיל את עצמה ממנו.
