רקע לקונגרס הציוני הראשון
בעת שהחלה לפעול התנועה הציונית, חי כמעט כל העם היהודי בגולה. רק עשרות אלפי יהודים חיו בארץ ישראל ומיליונים רבים חיו בארצות אחרות. הרצל ומנהיגי התנועה הציונית ידעו כי כדי להגשים את מטרותיה של התנועה הציונית ולייסד בארץ ישראל מדינה יהודית עליהם להפיץ את הרעיון בקרב היהודים בגולה.
הקונגרס הציוני הראשון התקיים בעיר באזל בשוויץ בשנת 1897 ונכחו בו כ200 נציגים מקהילות יהודיות שונות. רובם הגיעו ממזרח אירופה ומעטים ממערבה. הרצל ארגן את הקונגרס ודאג לסיקור עיתונאי רחב ע"מ להשפיע על דעת הקהל העולמית.
חשיבותו של הקונגרס הציוני
- כינוס פוליטי ראשון של נציגי העם היהודי
- הכרה ברעיון הציוני ובתנועה הציונית כתנועה הלאומית של העם היהודי.
- הקונגרס הפך את הרעיון הציוני לתנועת המונים שיש לה מסגרות ארגוניות, תוכנית פעולה, דגל והמנון.
- העלאת התנועה הציונית לתודעה של הרחוב היהודי והלא יהודי באירופה.
פתיחת הקונגרס הציוני הראשון:
* ב -29 באוגוסט 1897 התכנסו 197 נציגים ציוניים מכל רחבי העולם (27 מדינות). כולם הגיעו בלבוש חגיגי עפ"י דרישתו של הרצל, בנוסף הרצל הזמין עיתונאים בכדי לסקר את האירוע ולהגביר את דעת הקהל בעולם.
* בנאומו הרצל הדגיש כי הציונות היא שיבה אל היהדות לפני השיבה לא"י. הרצל שיבח את עבודת האדמה בא"י ובנחיצות הפעילות הדיפלומטית.
* הרצל אמר שעל היהודים לשאוף תחילה להשיג צ'רטר מן השלטונות התורכיים, למען עלייתם והתיישבותם בא"י.
תכנית באזל
"הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל, מובטח לפי משפט הכלל".
הרצל לא השתמש במונח "מדינה" אלא "בית מולדת" – על מנת שלא לעורר את כעסם של השלטונות העות'מאניים. כוונתו הייתה בהחלט למדינה יהודית שתזכה לאישור גלוי וחוקי ממעצמות העולם.
"מובטח לפי משפט הכלל" = הרצל ראה את הדרך היחידה להשגת אישור שכזה למדינה יהודית דרך מגעים דיפלומטיים. מגעים שמטרתם להשיג אישור בין-לאומי כדי להקים מדינה יהודית. "לפי משפט הכלל" = בהסכמת המעצמות.
האמצעים להגשמתה של המטרה :
ארגונה של היהדות כולה וליכודה ע"י מפעלים יעילים, מקומיים וכלליים, מתאימים לפי חוקי כל ארץ וארץ.
יישובה של א"י על ידי עובדי אדמה, בעלי מלאכה ותעשייה.
פעולות הכנה הנחוצות לשם השגת הסכמת הממשלות הנחוצה כדי להגיע אל המטרות של הציונות.
העמקת הרגש הלאומי יהודי וההכרה הלאומית היהודית.
בקונגרס הציוני הראשון התקבלו החלטות נוספות הקשורות בבניית התנועה הציונות והוקמו מוסדות התנועה. המוסדות שהוקמו בקונגרס הציוני התחלקו למוסדות מארגנים ומוסדות מממנים.
ראו גם: הרצל והחלטות הקונגרס הציוני הראשון