המשטרים הטוטליטריים בגרמניה הנאצית תחת אדולף היטלר ובברית המועצות תחת יוסף סטלין מהווים שתי דוגמאות מובהקות למשטרים טוטליטריים במאה ה-20. שניהם התאפיינו בשליטה מוחלטת על תחומי החיים השונים ובשאיפה ליישם אידיאולוגיה כוללת, אך היו ביניהם הבדלים משמעותיים במטרות, באידיאולוגיה ובאמצעים. להלן ניתוח השוואתי של מאפייני שני המשטרים:
שני המשטרים הטוטליטריים חלקו קווי דמיון רבים: ריכוזיות שלטונית, דיכוי מתנגדים, פולחן אישיות ושליטה באמצעות תעמולה. עם זאת, הבדלים משמעותיים נבעו מאופי האידיאולוגיה: בעוד שהנאציזם התמקד באידיאולוגיה גזענית ומדיניות השמדה, הקומוניזם התרכז במהפכה חברתית-כלכלית ושוויון מעמדי. שתי הדוגמאות מדגישות את סכנות השליטה הבלתי מוגבלת ואת המחיר האנושי הכבד של משטרים טוטליטריים.
1. אידיאולוגיה ומטרות
במשטר הטוטליטרי בגרמניה הנאצית, האידיאולוגיה התבססה על תורת הגזע הנאצית, ששמה את ה"גזע הארי" במרכז ושאפה להשגת "מרחב מחיה" (Lebensraum) לעם הגרמני. מטרות המשטר כללו חיסול היהודים ומיעוטים אחרים, כיבוש שטחים, והקמת סדר עולמי חדש המבוסס על עליונות גרמנית.
במשטר הטוטליטרי בברית המועצות, המשטר נשען על אידיאולוגיה מרקסיסטית-לניניסטית, ששאפה ליצור חברה שוויונית נטולת מעמדות. המטרה העיקרית הייתה לבנות חברה קומוניסטית באמצעות כלכלה ריכוזית ותיעוש מהיר, תוך ביטול רכוש פרטי ושיפור תנאי מעמד הפועלים.
2. מנהיגות ופולחן אישיות
בשני המשטרים, המנהיג עמד במרכז, ופותח סביבו פולחן אישיות נרחב. בגרמניה, היטלר הוצג כמנהיג עליון ובלתי ניתן לטעות, "המושיע" של העם הגרמני. פסלים, תמונות וטקסים פומביים הדגישו את גדולתו.
בברית המועצות, סטלין נתפס כ"אבי האומה", והמפלגה הקומוניסטית טיפחה תדמיתו כמנהיג חכם, חזק ואבהי. פולחן האישיות התבטא בנאמנות מוחלטת אליו, בספרי היסטוריה מותאמים ובשירים שהיללו את שמו.
3. שליטה פוליטית ודיכוי
בשני המשטרים לא התקיימו מערכות דמוקרטיות, והיה איסור מוחלט על קיומן של מפלגות אופוזיציה. בגרמניה, המפלגה הנאצית שלטה לבדה, והשלטון השתמש ב-SS ובגסטפו כדי לדכא מתנגדים פוליטיים ולבצע טיהורים גזעיים.
בברית המועצות, המפלגה הקומוניסטית שלטה באופן מוחלט, תוך שימוש במשטרה החשאית (NKVD) לטיהורים פוליטיים. בתקופת הטיהורים הגדולים, מיליונים נאסרו, הוגלו או הוצאו להורג.
4. שימוש בתעמולה
שני המשטרים עשו שימוש מסיבי בתעמולה כדי לשלוט בדעת הקהל. בגרמניה, התעמולה הנאצית התמקדה בהאדרת הגזע הארי ובהצגת אויבים פנימיים וחיצוניים כמו יהודים וקומוניסטים. יוזף גבלס, שר התעמולה, ניהל מערכת מתוחכמת שהשתמשה בקולנוע, עיתונות וראיונות פומביים.
בברית המועצות, התעמולה הדגישה את הצלחות הסוציאליזם ואת הצורך בנאמנות למפלגה ולסטלין. אמנים וסופרים נדרשו לפעול בהתאם לעקרונות ה"סוציאליזם הריאליסטי", ואמצעי התקשורת נשלטו לחלוטין.
5. כלכלה
בגרמניה, הכלכלה כוונה לצרכי מלחמה ותיעוש, תוך דגש על מיזמי תשתיות כמו האוטובאנים והגדלת הצבא. היה עידוד למגזר הפרטי, אך תחת פיקוח ממשלתי.
בברית המועצות, הכלכלה הייתה ריכוזית ומתוכננת. תוכניות החומש כללו קולקטיביזציה חקלאית ותיעוש רחב היקף, אך לעיתים במחיר של רעב המוני, כמו באוקראינה.
6. יחס למיעוטים
המשטר הנאצי הוקדש להשמדה שיטתית של מיעוטים, במיוחד היהודים, במסגרת "הפתרון הסופי". מיליוני יהודים, צוענים ובני קבוצות אחרות נרצחו בשואה.
בברית המועצות, לא הייתה אידיאולוגיה גזענית רשמית, אך קבוצות אתניות נרדפו בשל חשד לבגידה או אי-נאמנות. סטלין נקט מדיניות של דיכוי לאומי, כולל גירוש עמים שלמים כמו הצ'צ'נים והטטרים.
7. הבדלים במטרות הגלובליות
בגרמניה, הנאציזם שאף להשליט סדר עולמי חדש המבוסס על עליונות גרמנית. לעומת זאת, בברית המועצות, המשטר הקומוניסטי ראה את עצמו כמודל למהפכה עולמית ושאף להפיץ את הקומוניזם למדינות אחרות.
