ברית המועצות, שהוקמה בעקבות המהפכה הבולשביקית ב-1917, פיתחה עם השנים משטר טוטליטרי תחת הנהגתו של יוסף סטלין (1924–1953). משטר זה התאפיין בשליטה מוחלטת של המדינה על כל היבטי החיים הציבוריים והפרטיים, במטרה לקדם את האידיאולוגיה הקומוניסטית. המשטר הטוטליטרי בברית המועצות שילב דיכוי פוליטי קיצוני עם שאיפות לשינוי רדיקלי של החברה והכלכלה. על אף שהצליח להשיג הישגים מסוימים, כמו פיתוח תעשייתי מהיר, הוא גבה מחיר אנושי כבד בדמות מיליוני קורבנות, דיכוי יצירתי, ושלטון הפחד. דוגמה זו ממחישה את הסכנות שבכוח בלתי מוגבל ובשלטון אידיאולוגי טהור. להלן מאפייני המשטר הטוטליטרי בברית המועצות בתקופת שלטונו של סטלין:
1. ריכוזיות פוליטית
המפלגה הקומוניסטית הייתה המוסד הפוליטי היחיד המותר בברית המועצות, והיא שלטה בכל מוסדות המדינה. סטלין עצמו היה המנהיג העליון, והחלטותיו היו בלתי ניתנות לערעור. מערכות דמוקרטיות, כמו הפרדת רשויות או אופוזיציה, לא התקיימו, והכול הוכפף לאידיאולוגיה של המפלגה.
2. שליטה באמצעות טרור ודיכוי
אחד המאפיינים הבולטים של המשטר היה השימוש בטרור ככלי לשליטה. המשטרה החשאית (NKVD) הייתה זרוע מרכזית של המשטר, ושימשה לרדיפת מתנגדים פוליטיים, אמיתיים או מדומיינים. בתקופת הטיהורים הגדולים (1936–1938), מיליוני אנשים נאסרו, גורשו למחנות עבודה (גולאגים), או הוצאו להורג. אווירת הפחד הפכה את האזרחים לצייתנים ולחסרי יכולת להתנגד.
3. אידיאולוגיה כבסיס למשטר
המשטר הטוטליטרי בברית המועצות התבסס על האידיאולוגיה המרקסיסטית-לניניסטית, שסטלין עיצב מחדש בהתאם לאינטרסים שלו. כל תחומי החיים – חינוך, תרבות, תקשורת וכלכלה – הוכפפו לאידיאולוגיה זו. המדינה תבעה נאמנות מוחלטת לרעיונות הקומוניסטיים, והשתמשה בתעמולה אינטנסיבית כדי לשטוף את מוחות האזרחים.
4. שליטה בתקשורת ובתרבות
המשטר בברית המועצות שלט באופן מוחלט בתקשורת, שהייתה כלי להפצת תעמולה. ספרים, עיתונים, סרטים ואמנות הותאמו לדרישות המשטר ושימשו לקידום פולחן האישיות של סטלין. כל ביטוי תרבותי שהיה מנוגד לקו המפלגתי נאסר, ואמנים וסופרים שלא עמדו בדרישות נרדפו או הוגלו.
5. כלכלה מתוכננת וריכוזית
המשטר הקומוניסטי יישם מודל של כלכלה ריכוזית ומתוכננת, שבה המדינה שולטת על כל אמצעי הייצור והמשאבים. תוכניות החומש של סטלין כללו השקעות עצומות בתעשייה כבדה ובחקלאות קולקטיבית, על חשבון צורכי האוכלוסייה. תהליך הקולקטיביזציה גרם לרעב המוני, במיוחד באוקראינה, שם נהרגו מיליונים.
6. פולחן אישיות
פולחן האישיות של סטלין היה מרכיב מרכזי במשטר. הוא הוצג כמנהיג עליון, חכם ומושלם, ושמו נקשר להצלחות המדינה בכל תחום. מוסדות החינוך והתרבות טיפחו את דמותו כ"אבי האומה", ולעיתים קרובות יוחסו לו תכונות על-אנושיות.
7. שליטה חברתית
המשטר פיקח בקפדנות על חיי הפרט באמצעות מערכת של מלשינים, גיוס מאסיבי של אזרחים לריגול על חבריהם, ופיקוח על מוסדות חברתיים כמו בתי ספר, מקומות עבודה ואפילו משפחות. כל גילוי של חוסר נאמנות נחשב לבגידה חמורה.
8. שאיפה לעיצוב "האדם החדש"
אחד ממאפייני המשטר היה הניסיון לעצב "אדם סובייטי חדש" – אזרח שיפעל לטובת החברה ולא לטובת האינטרסים האישיים. מערכת החינוך והארגונים החברתיים, כמו תנועת הנוער הקומוניסטית, נועדו לטפח דמות אידיאלית של אזרח נאמן למפלגה.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / המשטר הטוטליטרי
