הכנסייה הקתולית לא הגיבה רשמית, והאפיפיור לא גינה מעולם את ההשמדה. למרות זאת ידוע על מנזרים קתוליים רבים שנתנו מסתור לפליטים יהודים תוך סכנת נפשות, גם אם במקרים רבים הייתה ההצלה כרוכה בהמרת דתם, בעיקר של הילדים. הכנסייה תירצה את שתיקתה בכך שחששה להרגיז את הנאצים ובכך לסכן את היהודים ולגרום לקרע בעולם הנוצרי. בנוסף טענו כי הכנסייה היא גוף בינ"ל ולכן לא יכולה להתערב לטובת אחד הצדדים. רבים מאנשי הכמורה השמיעו את קולם ללא חשש, בגנותם את הרצח ההמוני העומד בניגוד למצפון הנוצרי ומהווה פגיעה חמורה בזכויות האדם.
הצלב האדום- הצלב האדום הבינ"ל התקשה לפעול להצלת יהודים.נציגי הצלב האדום לא היו עדי ראיה לגירושים ולמה שנעשה במחנות ההשמדה , ולעיתים רחוקות הורשו לבקר במחנות הריכוז. כשהורשה להגיע למחנה או לגטו, הוא הוטעה במכוון, כפי שקרה בגטו טרזין, כשהנאצים הציגו אורח חיים רגוע ואיכותי למראית עין ביום ביקרום של אנשי הצלב. אנשי הצלב האדום טענו כי אינם יכולים לעזור ליהודים משום שהם לא מוגדרים כאזרחים או כשבויי מלחמה. יתרה מזאת, הצלב האדום היה מנוע מלפעול כרצונו בארצות הכיבוש , ופעולתו הותנתה בעמדתם של הגרמנים ושל הממשלות שתמכו בהם. אף על פי כן , אנשי הצלב האדום העבירו משלוחי מזון , תרופות וכסף כסיוע , אך המשלוחים לא הגיעו מעולם ליעדם.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / המלחמה העולמית והפתרון הסופי / השואה
