הקשיים ביישום ההחלטה לפירוק האצ"ל הלח"י והפלמ"ח
ההחלטה על הקמת צה"ל ופירוק המחתרות – האצ"ל, הלח"י והפלמ"ח לוותה בקשיים רבים.
1. המאבקים שניהל מטה הפלמ"ח בהחלטת בן גוריון מנעו יישום מידי של ההחלטה. למרות קרבתו של הפלמ"ח למוסדות היישוב לא רצו חבריו לוותר על פעילותם העצמאית ולסור למרות חיצונית, בשל אופיו הייחודי.
2. נוצר קושי לבטל מסגרות עצמאיות ולקבל מרות לאומית, לאחר שנים של אי אמון ויריבויות בין הארגונים, בין "ההגנה" לבין האצ"ל והלח"י (לאחר פירוק תנועת המרי). ממצב של עצמאות מוחלטת בניגוד לתפיסת עולמה של הנהגת היישוב, בכל הנוגע לפעילות מבצעית, השגת נשק ואימונים, נאלצו כל הארגונים לוותר על עצמאותם והנהגתם ולהשתלב בצה"ל שבו כמעט ואין להם השפעה.
3. יישום ההחלטה היה צריך להתבצע מידית בשל האירועים הביטחוניים. מדינת ישראל הכריזה על עצמאותה וכבר למחרת היה עליה לעמוד מול התקפות מדינות ערב שאיימו על קיומה. לכן היה חשוב לבן גוריון כי תתקיים מסגרת צבאית אחת מלוכדת ואחידה הכפופה להנהגה אחת כדי להצליח במאבק.
4. בהסכמים עם הארגונים השונים לא נקבעה ענישה כלפי מי שלא ישתף פעולה. עם זאת יש לציין שתי פרשיות: "פרשת אלטלנה" ורצח הרוזן ברנדוט שהעיבו על ליכודו של היישוב ועל כוחותיו הלוחמים.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון / המאבק להקמת מדינה יהודית
