תוכנית החלוקה של ועדת פיל הייתה הצעה מכרעת בתולדות הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל, והיא מסמנת נקודת מפנה בגישת בריטניה לשלטונה במנדט על הארץ. ההצעה, שהוגשה בשנת 1937, הייתה הניסיון הראשון מצד גורם בינלאומי לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות נפרדות – יהודית וערבית.
הרקע להקמת ועדת פיל
מאז תחילת המנדט הבריטי בארץ ישראל (1920), החריף הסכסוך בין האוכלוסייה היהודית, שגדלה במהירות בעקבות עליות רבות, לבין האוכלוסייה הערבית המקומית, שראתה בכך איום על מעמדה, על אדמותיה ועל שאיפותיה הלאומיות. ב-1936 פרץ מרד ערבי נרחב (המרד הערבי הגדול), שנמשך שלוש שנים וכלל שביתות, פעולות טרור והתקוממות אלימה נגד הבריטים והיישוב היהודי.
בתגובה, הקימה ממשלת בריטניה ועדת חקירה מלכותית בראשות הלורד ויליאם פיל, שנועדה לבדוק את שורש הסכסוך ולהציע פתרונות לבעיה.
מסקנות ועדת פיל
ועדת פיל פרסמה את מסקנותיה ביולי 1937. היא קבעה כי שורש הסכסוך טמון בעימות בין שתי תנועות לאומיות – היהודית והערבית – שכל אחת מהן שואפת לשליטה על אותה טריטוריה. הוועדה קבעה כי אין סיכוי לפיוס מלא במסגרת מנדט אחד משותף, ולכן הציעה לראשונה חלוקה של ארץ ישראל לשתי מדינות עצמאיות:
מדינה יהודית שתשתרע על אזור הגליל המערבי, מישור החוף עד תל אביב, וחלק מהנגב.
מדינה ערבית שתשתרע על שאר שטחי הארץ ותהיה מאוחדת עם עבר הירדן.
ירושלים ובית לחם יישארו בשליטה בריטית כשטח בינלאומי מפוקח.
בנוסף, הוצע כי ייעשה "חילופי אוכלוסין" – כלומר העברת אוכלוסיות על-מנת ליצור הפרדה אתנית ברורה בין שני העמים.
תגובות לתוכנית
היישוב היהודי, בהנהגת דוד בן גוריון וחיים ויצמן, קיבל את התוכנית בזהירות ובמחלוקת. מצד אחד, הייתה זו הפעם הראשונה שהוצע להקים מדינה יהודית ריבונית. מצד שני, גבולות המדינה היו מצומצמים והיו גורמים שראו בכך ויתור מסוכן. בסופו של דבר, ההסתדרות הציונית קיבלה את ההצעה כבסיס למשא ומתן, מתוך הבנה שניתן יהיה להרחיב את התחום בעתיד.
התגובה הערבית הייתה שלילית באופן מוחלט. ההנהגה הערבית דחתה את רעיון החלוקה על הסף, סירבה להכיר בזכויות לאומיות ליהודים בארץ, והמשיכה במרד ובמאבק המדיני.
משמעות היסטורית
תוכנית החלוקה של ועדת פיל לא יושמה בפועל, אך היא סימנה תפנית דרמטית במדיניות הבריטית – לראשונה הועלתה האפשרות כי הפתרון לבעיית ארץ ישראל טמון בחלוקתה. בכך היא סללה את הדרך לרעיון החלוקה המאוחר יותר – זה של ועדת אונסקו"פ ב-1947 – שהוביל להחלטת האו"ם על חלוקת הארץ ולהקמת מדינת ישראל.
לסיכום
ועדת פיל הייתה ציון דרך חשוב: היא הציעה לראשונה פתרון של שתי מדינות לשני עמים, זיהתה את הבעיה כעימות לאומי בלתי ניתן לפשרה במסגרת אחת, והעלתה את רעיון החלוקה לשיח הבינלאומי. למרות דחייתה המעשית, הייתה לה השפעה רעיונית ניכרת על התפתחות הסכסוך והדרכים להכרעתו.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון
