בגרות בהיסטוריה=: מהלך מלחמת העולם השנייה
סיכום זה הינו חלק ממאגר הסיכומים לבגרות בהיסטוריה ב. מידע נוסף תוכלו למצוא בעמוד: בגרות בהיסטוריה חלק ב
מלחמת העולם השנייה הייתה בין 1939-1945 והתנהלה בין מדינות הציר (גרמניה, איטליה ויפן) לבין בעלות הברית (בריטניה, בריה"מ וארה"ב).
כל אחת ממדינות הציר שאפו להתפשט:
גרמניה רצתה לבטל את חוזה ורסאי ולממש לעצמם את מרחב המחייה,
איטליה רצתה להתפשט בים התיכון ויפן רצתה שליטה במזרח הרחוק.
בליצקריג- מלחמת בזק: מתקפה המבוססת על מהירות והפתעה תוך שילוב של כוחות יבשה ואוויר חזקים.
היטלר הסיק ממלחמת העולם הראשונה שגרמניה לא בנויה למלחמה ממושכת ולכן החליט להתמקד במלחמה מהירה כל פעם נגד אויב אחד.
שיטת הבליצקריג יושמה לראשונה בכיבוש פולין.
הגרמנים הפתיעו את הפולנים מ-3 חזיתות שונות, הצבא הפולני היה מפוזר והנשק שלהם היה מיושן לעומת זה של הגרמנים.
תוך 3 שבועות נכבשה פולין ולפי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב הרוסים פלשו מהצד המזרחי ללא הכרזת מלחמה ויצרו גבול משותף עם גרמניה.
היטלר הקים את איזור גנרל-גוברנמן איזור שלא סופח לגרמניה אך הוא היה תחת שלטונה ובו היו הגטאות.
לאחר כיבוש פולין צרפת ובריטניה הכריזו מלחמה על גרמניה.
כיבוש נורווגיה: ב-1940 היטלר כבש את דנמרק ונורווגיה, דנמרק נכבשה בקלות אך בנורווגיה הייתה התנגדות עזה. הגרמנים נעזרו בבוגדים נאצים והוקמה ממשלה חדשה בראשות קוויזלינג שהיה פרו נאצי.
כיבוש נורווגיה נתן לגרמנים יתרון לקראת המלחמה עם בריטניה.
הבריטים ניסו לסלק את הגרמנים אך נאלצו לסגת תוך אבידות קשות.
בעקבות כישלון זה התפטר צ'מברלין ובמקומו מונה וינסטון צ'רצ'יל, הוא הקים ממשלת אחדות לאומית והוביל את ארצו לניצחון.
יתרון בתקיפת המערב: אם יתקוף את הצפון הוא ישתלט על הים הצפוני ויבטל את צי הים של בריטניה.
חסרון בתקיפת המערב: אם יתקוף את הצפון בריטניה תדע שהוא יתקוף גם אותה.
הפריצה למערב: ב-10 במאי 1940 פרצו הגרמנים במלחמת בזק להולנד, בלגיה ולוקסמבורג שסירבו לשתף פעולה עם צרפת כי האמינו שיישארו מחוץ למלחמה.
צ'רצ'יל הורה להעביר כוחות חיילים לצרפת, הבריטים הופתעו מפלישת הגרמנים כיוון שציפו שיחזרו על תוכניתם מהמלחמה הראשונה אך הבריטים פלשו דרך גבעות הארדנים שנחשבו לבלתי ניתנות לחדירה.
הבריטים מיהרו להציל את החיילים שהיו בנמל דנקרק בבלגיה באמצעות סירות, מתנדבים וחיל האוויר והצילו אותם רגע לפני השמדתם.
אירוע זה מכונה נס דנקרק והוא תרם להעלאת המורל הבריטי ולהתחזקותו.
ב-10 ביוני איטליה מצטרפת למלחמה לצד גרמניה כיוון שגם רצתה נתח משלל המלחמה.
כיבוש צרפת: לאחר כיבוש דנקרק הגרמנים הסתערו לעבר פריז, הצבא הצרפתי ניסה לבלום אותם אך לא הצליח ופריז נכבשה כולה.
חלוקת צרפת: יומיים לאחר כיבוש צרפת (16 ביוני) התפטרה הממשלה והוקמה בבורדו ממשלה חדשה בראשות הגנרל פטן. הם חתמו על הסכם הפסקת אש עם גרמניה, בהסכם הועבר רוב הנשק הצרפתי לגרמניה וצרפת חולקה לשני אזורים: הצפוני שנכבש והיה תחת שלטון צבאי והדרומי שהוקם בו שלטון וישי.
ממשל וישי היה בראשות פטן והתנהל כמדינה עצמאית בעל סמכויות דיקטטוריות ששיתף פעולה עם הנאצים.
צרפת החופשית הייתה התקווה האחרונה, אלה היו צרפתים שהתקבצו סביב הגנרל שרל דה גול שנמלט לאנגליה וקרא להילחם בגרמנים עד הניצחון.
היטלר לא כובש את הדרום כדי להשאיר מחווה למוסוליני.
הגורמים לנפילת צרפת:
– פעל לפי תפישות צבאיות ישנות והאמין בביטחון קו מז'ינו.
– מורל החיילים היה נמוך והמלחמה נראתה להם מיותרת.
– המצב הפוליטי היה גרוע, הייתה יריבות בין השמאל לימין ופרצה מלחמת אזרחים.
כניעת צרפת הייתה מהלומה לדמוקרטיה ולכל האנשים שהעריצו אותה.
הקרב על בריטניה: במשך 3 חודשים בריטניה נלחמה נגד גרמניה לבדה זאת בזכות מנהיגותו של צ'רצ'יל שהכין את העם הבריטי למאבק הקשה והיה מנהיג פטריוטי.
מלחמת הבליץ' (התקפות האוויר) על בריטניה:
היטלר ידע שמול בריטניה לא יוכל במתקפת בזק והתכונן למחמה ארוכה ומתישה.
לאחר מלחמה אורכה בריטניה ניצחה את גרמניה.
הגורמים לכישלון הגרמנים:
1. חיל האוויר לא העריך נכון את כושר עמידותם של הבריטים מול הפצצות יום ולילה.
2. לגרמנים לא היו די טייסים מיומנים ומטוסי הקרב שלהם לא יכלו להתחרות ב"ספיטפייר" המהירים של הבריטים.
3. לברטים היה ראדר שאפשר להם לאתר את התקדמות המטוסים וכך להיות מוכנים.
4. הטייסים הבריטים לחמו בגבורה יחד עם מתנדבים והסבו אבידות קשות לגרמנים.
5. תעשיית המטוסים הבריטית שהייתה ממוקמת בצפון לא נפגעה כלל מהתקפות הגרמנים.
6. הבריטים הצליחו לפענח את הצופן הגרמני וכך לקבל מידע על כל הפעולות המתוכננות.
בריטניה שתמיד הגנה על עצמה באמצעות הים הוכיחה לעולם שמעכשיו קרבות האוויר הם הגורם המכריע והעלתה לאירופה ובריה"מ את המורל.
הפריצה לבלקן (יוגוסלביה, יוון): הפריצה לבלקן הייתה הקדמה לפלישה לבריה"מ.
בולגריה, הונגריה ורומניה חתמו על הסכם הצטרפות למדינות הציר ולאחר מכן גם יוגוסלביה חתמה אך עם זאת חתמה הסכם גם עם בריה"מ, בתגובה לזה פלשו הכוחות ליוגוסלביה והובילו לכניעתה ולחלוקתה בין גרמניה ואיטליה.
גם יוון נכנעה לאחר נטישת הכוח הבריטי וכך הגרמנים בססו את השליטה בים התיכון.
השתלטות בריה"מ על המדינות הבלטיות: בקיץ 1940 כבש הצבא האדום את ליטא, לטביה ואסטוניה והמדינות הבלטיות חזרו לכיבוש הסובייטי מימי הצאר.
הפלישה לבריה"מ (מבצע ברברוסה):
רקע: הסכם ריבנטרופ-מולוטוב איפשר לרוסים לתפוס את מזרח פולין ולהשתלט על 3 המדינות הבלטיות.
בעקבות הקשרים בין שתי המדינות רוסיה העבירה לגרמנים כמויות של חומרי גלם ממש עד יום הפלישה, אך בכל זאת היה ניתן להרגיש במתח הגובר ביניהן.
הרוסים חששו מהמהירות שהיטלר כבש את המערב ומחדירתם לבלקן שנחשב לתחום שליטה רוסי. היטלר מהצד השני לא אהב את השתלטות הרוסים על הבלטיות ואת דרישתם לקבל שליטה ברומניה.
ישנם שני גורמים לפלישת הגרמנים לבריה"מ:
הגורם האידיאולוגי- היטלר מעולם לא ויתר על הרצון להגשמת מרחב המחייה, שיעבוד הגזע הסלאבי וחיסול הבולשביזם ונושאיו היהודים.
הגורם הפוליטי- היטלר היה משוכנע שכל עוד בריה"מ לא תיכבש אנגליה לא תיכנע.
חולשתו של הצבא האדום במלחמה נבעה ממספר גורמים:
חולשת הפיקוד הצבאי- הטיהורים שערך סטאלין בקרב הפיקוד הבכיר בצבא השאירו אותו ללא פיקוד מנוסה. בנוסף, הצבא גדל בהמון פלוגות נוספות וזה הצריך יותר מפקדים זוטרים ממה שמוסדות ההכשרה יכלו לספק.
מערכות תקשורת לקויות- מערכות התקשרות בקושי היו קיימות והטנקים והמטוסים התקשו לתקשר ביניהם.
היעדר קן הגנה- לאחר כניעת צרפת הוחלט לנטוש את קו סטאלין ולבסס קו חדש שיגן על הכיבושים במערב, אולם ההתקפה הגרמנית החלה עוד לפני שהוקם הקו החדש והקו הגרמני כבר ננטש.
מעורבות פוליטית פעילה ומורל נמוך- 120 אלף הקומיסרים שהיו בצבא האדום יצרו מצב של מורל נמוך ופחד מנטילת אחריות על החלטות צבאיות.
אלמנט ההפתעה- סטאלין סירב להתכונן לפלישה גרמנית למרות שהיה מידע מודיעיני.
הוא קיבל התרעות מוקדמות ממרגליו ומבעלות הברית אך התעלם מהם כיוון שחשב שאלה שמועות של בריטניה כדי לסכסך בינם לבין היטלר.
הגנרל הרוסי ז'וקוב שם לב לפריסת הכוחות ליד הגבול והציע לסטאלין לתקוף ראשונים אך סטאלין סירב.
ההתקפה: ב-22 ביוני 1941 תקף צבא גרמני בכוח עצום ובסיוע ארצות אחרות את בריה"מ והיא הופתעה לחלוטין.
התוצאות: בתוך 5 חודשים נכבש רוב השטח ממערב אורל והכוחות הגיעו קרוב למוסקבה.
בזמן קצר הושמדו אלפי מטוסים וציוד והצבא איבד 6 מיליון חיילים הרוגים ושבויים.
המצור על לנינגרד: הגרמנים הטילו מצור קשה על לנינגרד שארך כ-3 שנים. הרוסים סבלו מאוד תחת ההפצצות והרעב אך בכל זאת ניסו לשמור על שגרת חיים.
הגנרלים והמפקדים ייעצו להיטלר לסגת או לנוע בזהירות אך היטלר התעקש שהרוסים עומדים על סף קריסה. היטלר לקח את הפיקוד ופיטר את מי שלא שמע בקולו.
כשהרוסים נסוגו הם לקחו איתם הכל, אז לגרמנים היה צורך בקו אספקה יותר ארוך עד לגרמניה שהקשה עליהם בזמן המלחמה.
בסוף 1941 הצבא האדום הצליח לבלום את הגרמנים בשערי מוסקבה.
ב-1944 הוסר המצור, הרוסים החלו לתקוף ולהביס את הגרמנים ולהתקדם לכיוון ברלין.
סטאלין הבין את מגבלותיו כמפקד צבאי עליון ואנשי צבא תפסו תפקידים בכירים, ביחד עם תעמולה רוסית נוצר גל של אהבת מולדת ונכונות הקרבה.
המגילה האטלנטית:
בשנות ה-30 ארה"ב לא התערבה בנעשה באירופה ונקטה גישה נייטרלית.
ב-1940 נוצר מגע הדוק יותר בין בריטניה לארה"ב:
צ'רצ'יל והנשיא האמריקאי רוזוולט פיתחו יחסי אמון וברית.
בעקבות דעת הקהל הסכימה ארה"ב לספק לבריטניה 50 משחתות תמורת רשות להשתמש בבסיסיהם בקריביים. צ'רצ'יל הבטיח שלא ייכנע לעולם.
נאום 4 החירויות: בינואר 1941 נאם רוזוולט על חובתה של ארה"ב להגן על הדמוקרטיות בעולם, בכך כרך את גורל המערב הדמוקרטי בארה"ב.
מספר חודשים אח"כ חוקק הקונגרס את חוק "החכר ושאל" שמסדיר העברת ציוד צבאי לכל מדינה שחשוב להגן עליה בשביל ביטחון ארה"ב.
עיקרי המגילה האטלנטית:
באוגוסט 1941 נפגשו צ'רצ'יל ורוזוולט על סיפון אוניה באוקיינוס וחתמו על המגילה.
עיקריה היו: התנגדות לכל התפשטות טריטוריאלית, מתן הגדרה עצמית לעמים, התחייבות לעודד נתיבי סחר בינ"ל והסכמה שאם ארה"ב תצטרף למלחמה האוקיינוס האטלנטי ייהנה מעדיפות גם אם ארה"ב תילחם ביפן באותו הזמן.
חשיבות המגילה האטלנטית היא המפגש בין שני מנהיגי העולם הדמוקרטי, זה הוביל להעלאת המורל בבריטניה וליצירת "הברית הגדולה" עם כניסתה של ארה"ב למלחמה.
נסיבות הצטרפותה של ארה"ב למלחמה:
אינטרסים מנוגדים בין יפן לארה"ב:
בעוד שארה"ב רצתה לבסס את השפעתה בסין ובדרום מזרח אסיה, שאפה יפן להקים אימפריה יפנית באיזור ולהשתחרר מהתלות הכלכלית.
ב-1932 השתלטה יפן על מנצ'וריה וב-1937 הרחיבה את המלחמה לאזורים נוספים בסין.
ארה"ב שלחה עזרה כלכלית לסין מבורמה כדי לעמוד מול היפנים, היה חשוב גם שהפיליפינים, מושבה בה חנה צבא אמריקאי, לא תיפול בידי היפנים.
הכיבוש הנאצי המהיר של מערב אירופה היווה עבור יפן הזדמנות למשש את חלומה לגבי המחצבים באינדונזיה ומלזיה.
ארה"ב העבירה את בסיסה לפרל הרבור בהוואי ושלחה כוחות לחיזוק צבאה בפיליפינים. היא גם הטילה איסור על ייצוא דלק מטוסים ליפן.
בתגובה חתמה יפן על הסכם עם צרפת שמאפשר לה לתפוס בסיסים בוייטנאם (הודו-סין) ובספטמבר הצטרפה למדינות הציר ויצרה את הציר רומא-ברלין-טוקיו.
בקיץ 1941 לאחר פלישת הגרמנים לבריה"מ נחתו חיילם יפנים בהודו סין, ארה"ב ובריטניה הטילו חרם (אמברגו) על יפן בכל הנוגע לייבוא חומרים אסטרטגיים.
הממשלה החדשה ביפן בראשות גנרל טוג'ו ראתה בחרם תוקפנות.
שליח מיוחד מטעם טוג'ו הגיע לוושינגטון והצהיר שיפן תיסוג מהודו-סין בתמורה להסרת החרם. ארה"ב השיבה שהיא דורשת בתמורה נסיגה מכל סין כיוון שהאמינו שינצחו אותם בכל מקרה.
יפן לא הסכימה לזה כיוון שזה ישפיל אותם והם בחרו באופציית המלחמה. האויב האמיתי שלהם היה המערב שמנסה למנוע את יצירת "הסדר החדש" באסיה.
היפנים האמינו שיוכלו להפתיע את האמריקאים באוקיינוס השקט. יפן בחרה להפציץ את פרל הרבור, האמריקאים ידעו שיפן תתקוף אך לא חשבו שזה ייעשה דווקא שם.
ב-7 בדצמבר 1941 הונחתה המכה, בבסיס שררה שלווה ובבת אחת היפנים הפתיעו והשמידו חלק ממטוסי הקרב ואוניות המלחמה.
בתגובה לכך הכריזה ארה"ב מלחמה על יפן ולמחרת היטלר הכריז מלחמה על ארה"ב.
לכל מקום שאליו הגיעו היפנים הם התקבלו כמשחררים מעול הזרים וכמעניקי עצמאות, אך בעצם התברר לעמי אסיה האזור שהם רק החליפו שיעבוד בשעבוד.
הצבא היפני שלט ביד קשה ואכזרית בניצול ועבדות. שבויים אמריקאים הועסקו כפועלים ורבים מהם מתו בשבי.
ראה גם: מהלך מלחמת העולם השנייה- סיכום
