סיכום בהיסטוריה: העלייה מאתיופיה

עמוד סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים בהיסטוריה ב' באתר טקסטולוגיה.

בשנות ה-80 הצטרפה לחברה הישראלית, הרב-תרבותית, קבוצה נוספת והיא קבוצת העולים מאתיופיה שבאמצעות שתי העליות הגדולות שבחלקן היה מעורב המוסד הישראלי והצבא, מבצעים שנקראת "מבצע שלמה ו-"מבצע משה".

עליית יהודי אתיופיה הביאה איתה המון בעיות שהחברה הישראלית חשבה שהיא שכחה מהם.

עלייה זו יצרה בעיות כמו השתלבותה של חברה מסורתית בתוך חברה מודרנית.
בעיית הזהות הדתית- כאשר הרבנות הראשית הטילה ספק מסוים ביהדות שלהם וחייבה אותם בגיור לחומרה (טבילות וכו')
שבירת סמכות האב
בעיה כלכלית- הקישורים הכלכליים שלהם לא התאימו לחברה מערבית מודרנית מבחינת היכולת להשתלב בשוק התעסוקה, אחוזי אבטלה גבוהים, מתח חזק בתוך המשפחות (בין ילדים להורים, האב לאם), רציחות בתוך המשפה וכמובן
חלקים של המשפחה שנשארו בחו"ל.

התוצאה הייתה ששתי הגישות ליצירתה של החברה הישראלית: "גישת הפלורליזם התרבותי" ו-"גישות כור ההיתוך"(ראה: המעבר של ישראל ממדיניות כור היתוך לרב תרבותיות ) לא התאימו כלל לעלייה מאתיופיה, מכיוון שגישת כור ההיתוך כבר לא הייתה רלוונטית (החברה הישראלית עברה הפרטה) אבל גם גישת הפלורליזם התרבותי שממנה נהנו יוצאי חבר העמים לא הייתה רלוונטית לעלייה זו.

לכן, העלייה מאתיופיה הייתה השלב האחרון בתהליך בו אשליית האחידות שהזינה את אלה שבנו את המדינה בשנות ה-50 כאילו שבארץ ישראל יקום ישראלי חדש, חלוץ, צבר, עברי, יהודי חדש וכו' נעלמה וניתן לדבר על התפרקותה של החברה הישראלית לקבוצות הבאות:

הסוציולוג הישראלי, ברוך קימרלינג, דיבר כבר בסוף שנות ה-90 על 6 קבוצות עיקריות שחיות בחברה הישראלית.

קבוצת אחוסלים- קבוצה ותיקה, משכילה, אשכנזית ברובה, מעמד סוציו-אקונומי בינוני ומעלה, שבד"כ ממוקמת בערי המרכז, בקיבוצים ובמושבים הוותיקים.
הקבוצה המסורתית- יוצאי אפריקה אסיה, סד"כ מעמד בינוני ומטה שנמצאת גיאוגרפי בפריפריה.
הקבוצה הדתית-לאומית- גרה בעיקר בהתנחלויות ובערים עם ריכוז דתי לאומי גבוה כמו: רעננה, פתח תקווה. דתיים מסורתיים.
הקבוצה של החרדים- באופיים אנטי-ציוניים והם נבדלים גם גיאוגרפית וגם תרבותית.
קבוצת העולים מרוסיה- חיה במובלעות מבחינה תרבותית ומבחינה גיאוגרפית, עם הבעיות של שאלת מיהו היהודי? שרלוונטית לגביהם.
קבוצת המיעוט הערבית- ברובה מוסלמית, במיעוטה נוצרית ודרוזית, קבוצה שנבדלת מהחברה היהודית מבחינת השכלה ומגורים, מדברת על עצמה במושגים של קיפוח וחיה במשבר זהות קשה

ל-6 הקבוצות הללו שקימרלינג מנה אותם ניתן להוסיף קבוצה נוספת הקשורה לעולים מאתיופיה שגם היא מנסה להשתלב בחברה הישראלית ברמת החינוך וברמת הצבא, לעיתים בהצלחה ולעיתים לא בהצלחה.

לסיכום, החברה הישראלית כיום מפוצלת מתרבויות משנה, התרחקה מרחק גדול מהגישה של כור ההיתוך ומאופיינת ברב-תרבותיות והשאלה הגדולה היא האם זו תהיה רב תרבותיות מתוך דיאלוג (הקבוצות השונות יפתחו דיאלוג בינם לבין עצמם) או מתוך מתח.