כורש השני, מייסד האימפריה הפרסית האחמנית, הותיר חותם משמעותי על ההיסטוריה האנושית, במיוחד בזכות מדיניותו הסובלנית כלפי עמים משועבדים. אחד הממצאים הארכיאולוגיים החשובים ביותר הקשור לכורש הוא גליל כורש, מסמך קדום שפורסם לראשונה במאה ה-6 לפני הספירה ונחשב על ידי רבים כהצהרה ראשונה לזכויות אדם.
גליל כורש ועדויות ארכיאולוגיות נוספות מספקים הצצה מרתקת למדיניותו של כורש השני ולהשפעתו על העמים שבשליטתו. באמצעות ממצאים אלה, אנו יכולים להבין כיצד שילב כורש בין חזון מדיני רחב לבין גישה סובלנית ששירתה את האינטרסים הפוליטיים של האימפריה הפרסית. המורשת של מסמכים אלה ממשיכה להדהד עד היום, הן בתודעה ההיסטורית והן בשיח המודרני על מנהיגות וזכויות אדם.
גליל כורש: המסמך והמשמעות
גליל כורש, חפץ חרס בגודל כ-23 סנטימטרים, נמצא בבבל (כיום עיראק) בשנת 1879 ונשמר במוזיאון הבריטי. המסמך, הכתוב בכתב יתדות אכדי, מתאר את כיבוש בבל על ידי כורש ואת מדיניותו לאחר מכן.
בתוך הטקסט, כורש מוצג כמי ששחרר את העמים המקומיים, שיקם מקדשים שנפגעו על ידי מלכי בבל הקודמים, ואיפשר לעמים שחיו בגלות לשוב למולדתם. גליל זה, שנכתב מנקודת מבט בבלית, מתאר את כורש כשליט נאור וכמי שפעל ברצון האלים.
למרות שהמסמך אינו מתייחס במפורש ליהודים, רוח הדברים עולה בקנה אחד עם המתואר במקרא על הכרזת כורש (עזרא א', 1–4). הכרזה זו העניקה ליהודים בגלות את הרשות לשוב לירושלים ולבנות מחדש את בית המקדש, מהלך שצוין כתפנית משמעותית בהיסטוריה היהודית.
עדויות ארכיאולוגיות נוספות
מעבר לגליל כורש, ישנם ממצאים נוספים המעידים על מדיניותו:
- כתובות מלכותיות: מספר כתובות מתקופת כורש מתארות את הישגיו ואת מדיניותו כלפי העמים שבשליטתו. כתובות אלה מאששות את דמותו כשליט שניסה ליצור יציבות באמצעות סובלנות תרבותית ודתית.
- ממצאים מבבל: חפירות ארכיאולוגיות בבבל חשפו עדויות נוספות על שחזור מקדשים ובנייה מחדש של מבנים ציבוריים, התואמות את מדיניות השיקום של כורש המתוארת בטקסטים העתיקים.
- מסמכים מנהליים: טקסטים מנהליים שנמצאו בבבל ובאזורים אחרים מצביעים על פעילות נרחבת של החזרת עמים למולדתם ושיקום כלכלי לאחר הכיבוש הפרסי.
כורש והמקרא: בין ממצאים לפרשנות
גליל כורש מתואר לעיתים כהוכחה היסטורית לסיפור המקראי אודות הצהרת כורש, אך יש לזכור כי הוא נכתב בידי כותבים בבליים שפעלו ככל הנראה להציג את כורש כשליט ראוי בעיני האוכלוסייה המקומית. בעוד שהטקסט במקרא מציג את כורש כ"משיח ה'" הפועל בשם אלוהי ישראל, המסמכים הארכיאולוגיים מראים את מדיניותו כחלק מאסטרטגיה אימפריאלית רחבה.
מורשת גליל כורש
בעולם המודרני, גליל כורש הפך לסמל של זכויות אדם ואחווה בין עמים. בשנת 1971, גליל כורש הוצג באו"ם על ידי איראן כעדות מוקדמת לעקרונות של חופש דת וכיבוד התרבות המקומית. יחד עם זאת, יש לזכור כי משמעותו ההיסטורית אינה רק אידיאליסטית: מדובר בטקסט שנועד להציג את שלטונו של כורש כמתקדם ויציב בעיני תושבי האימפריה.
