קווים ביוגרפיים עיקריים
אריסטו (384–322 לפנה"ס) היה בנו של רופא בארמון המלוכה המקדוני. בגיל 17 הצטרף לאקדמיה של אפלטון באתונה, שם למד במשך כעשרים שנה. למרות היותו תלמיד מבריק, אריסטו לא היסס לבקר את תורת רבו מיד לאחר מותו, במיוחד את תורת האידיאות.
בשנת 342 לפנה"ס הוזמן לשמש כמחנכו של בנו של מלך מקדוניה – לימים אלכסנדר הגדול. לאחר חזרתו לאתונה ייסד את האקדמיה שלו – הליקיאון. עם הזמן, בשל חששו לגורלו בעיר הדמוקרטית, עזב את אתונה ומת שנה לאחר מכן.
חלוקה לתקופות ביצירתו של אריסטו
את הגותו של אריסטו נהוג לחלק לשלוש תקופות עיקריות:
התקופה האפלטונית – תקופת לימודו תחת אפלטון. מהשלב הזה לא שרדו כתבים.
תקופת הנדודים – לאחר מות אפלטון, במהלכה ביקר את תורת האידיאות ופיתח גישות עצמאיות.
תקופת הליקיאון – בה עסק במחקר אמפירי בתחומים רבים: לוגיקה, פיזיקה, ביולוגיה, אתיקה, אסתטיקה ועוד.
תורת הלוגיקה של אריסטו
אחד מהישגיו החשובים של אריסטו הוא פיתוח שיטתי של הלוגיקה. הוא הניח את היסודות לחשיבה לוגית-דדוקטיבית והגה את מושג הסילוגיזם. שיטתו שימשה בסיס לחשיבה מדעית ופילוסופית במשך יותר מאלף שנה.
הביקורת על אפלטון – תורת האידיאות וטיעון האדם השלישי
מרכז הביקורת של אריסטו על אפלטון מתמקד בתורת האידיאות של אפלטון. לפי אפלטון, קיים עולם מופשט של אידיאות – צורות מושלמות שהעולם החומרי רק מחקה. אריסטו שלל את קיומו של עולם שכזה, וטען שאין להפריד בין התופעה לבין מהותה.
אחד הניסוחים החריפים של ביקורתו מופיע במה שמכונה טיעון האדם השלישי, שזכה בהמשך לפרשנויות כ"בעיית הכוללים" (Universals). אריסטו שואל: אם כל תפוחים שייכים לאידיאה של "תפוח" וגם לעקרון כולל כמו "אדומיות", אז מה מייחד את היישות של כל פרט, ואם האידיאה עצמה נושאת בתכונה – האם זה לא יוצר רגרסיה אינסופית? למשל: האם "הטוב" עצמו הוא "טוב"? האם "האדום" הוא "אדום"? שאלות אלו מבקשות לחשוף את הסתירות הפנימיות שבתפיסת האידיאות.
נומינליזם ומושגים כוללים
מהביקורת הזו עולה נטייה מוקדמת לכיוון שיתגבש מאוחר יותר לזרם הנומינליזם. לפי גישה זו, מושגים כוללים אינם מצביעים על ישויות ממשיות אלא על הפשטות מחשבתיות. המושג "תפוח" או "אדום" אינו מתאר מהות אונטולוגית קיימת, אלא הוא שם שאנו מעניקים על בסיס תפיסה ותבנית מחשבתית משותפת. במילים אחרות – המושגים קיימים בראשנו ולא מחוץ לו.
השפעתו של אריסטו – מהעת העתיקה ועד ימי הביניים
אריסטו נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתולדות התרבות המערבית. הגותו אומצה באופן חלקי בכל שלוש הדתות המונותיאיסטיות, והפכה לאבן יסוד במחשבה המדעית והדתית של ימי הביניים. בתקופה זו הוא נחשב ל"פילוסוף" בה"א הידיעה, עד כדי כך שכל תיאוריה שלא תאמה את עקרונותיו נחשבה כחשודה. רק בעידן המודרני החלה התנתקות מחלקים בגישתו – אך גם מרד זה התנהל מתוך דיאלוג עם הגותו.
סיכום
אריסטו היה לא רק תלמידו של אפלטון אלא גם יורשו הביקורתי. הגותו פרשה כנפיים על תחומים רבים והמשיכה להשפיע על העולם במשך יותר מאלפיים שנה. בביקורתו החריפה על תורת האידיאות, ובפיתוחיו בתחום הלוגיקה, הוא הניח את היסודות לפילוסופיה הריאליסטית ולהתפתחות המדע המערבי כולו.
מאמרים וסיכומים על אריסטו:
אריסטו מתוך סדרת הפילוסופים הגדולים
הפילוסופיה הפוליטית של אריסטו -מבוא
אריסטו- תכלית פנימית ואינסטרומנטלית
מושגי יסוד בפילוסופיה של אריסטו
פרשנות תמונת העולם של אריסטו בפילוסופיה היהודית
אריסטו – אתיקה – ספר שני: הסגולה הטובה
אריסטו – אתיקה – ספר שמיני: הידידות
אריסטו – אתיקה- ספר עשירי: האושר
האם אריסטו הוא הבסיס ללוגיקה המערבית?
