כשאנחנו נותנים צדקה או תרומה אנו רגילים לחשוב כי התועלת של המעשה נמצאת בצד המקבל, אך למעשה יש בהם גם תועלת גדולה בעבור המעניק. למעשה הנתינה, בין אם זה באמצעות תרומות, זמן או משאבים, יש השפעה עמוקה לא רק על המקבלים אלא גם על הנותנים עצמם. תופעה זו מבוססת בתחום הפסיכולוגיה החיובית, שבה המרדף אחר אושר ורווחה שזורה עמוק במעשי אלטרואיזם ופילנתרופיה. מעשים אלו לא רק משפרים את העולם שבו אנו חיים, אלא מעצבים גם את החוויה והיחס שלנו כלפי העולם הזה.
הפסיכולוגיה של הנתינה
פסיכולוגיה חיובית, תחום שייסד הפסיכולוג מרטין זליגמן, מבקש להבין מה גורם לחיים אנושיים להיות טובים. מחקרים רבים הראו שאנשים העוסקים במעשי צדקה ונתינה חווים רמות גבוהות יותר של אושר, שביעות רצון מהחיים ורווחה כללית. "האופוריה של המסייע" (Helper's high), מונח שטבע אלן לוקס, מתאר את תחושת האופוריה שחווים אנשים לאחר עיסוק במעשי צדקה. כאשר אנו נותנים, המוח שלנו משחרר כימיקלים כמו דופמין ואוקסיטוצין, המכונים לרוב הורמונים "הרגשה טובה", התורמים לתחושת שמחה וחיבור.
יתר על כן, פעולת הנתינה מסייעת להסיט את המיקוד מהבעיות שלנו, ומקדמת תחושת פרספקטיבה והכרת תודה. על ידי עזרה לזולת, אנשים נזכרים לעתים קרובות בהיבטים החיוביים בחייהם, ומטפחים הערכה רבה יותר למה שיש להם. יתרה על כן, הידיעה שהמעשים שלנו עושים שינוי בחייו של מישהו אחר יכולה לספק תחושה עמוקה של תוחלת והגשמה.
צדקה כמעשה של קשר חברתי
בני אדם הם יצורים חברתיים מטבעם, ומעשה הנתינה מחזק את ההיבט הבסיסי הזה של הטבע שלנו. כאשר אנו נותנים לאחרים, אנו מחזקים קשרים חברתיים ויוצרים תחושה של קהילה וחיבור הדדי. קשרים אלו יכולים לבנות למערכת תמיכה בזמנים מאתגרים, ולשפר עוד יותר את הרווחה והחוסן. בנוסף, מעשי צדקה מעוררים לעתים קרובות אפקט אדווה, מכיוון שמקבלי חסד נוטים יותר להעביר את זה קדימה ולגשת באופן חיובי לאחרים, מה שמוביל לתגובת שרשרת של חיוביות. בדרך זו, ניתן להגדיל את ההשפעה של פעולת נתינה בודדת, וליצור לולאת משוב חיובית המטפחת חברה יותר חמלה ואמפטית.
לעשות את זה נכון: אלטרואיזם אפקטיבי
בעוד שצדקה ותרומה יכולים להיות חשובים, הרעיון של אלטרואיזם אפקטיבי לוקח את המחשבה החיובית לשלב הבא. אלטרואיזם יעיל היא פילוסופיה ותנועה השואפת למקסם את ההשפעה החיובית של פעולות הצדקה של האדם. זה מעודד אנשים לשקול היטב כיצד התרומות שלהם יכולות לחולל את ההשפעה המשמעותית ביותר בעולם. המטרה היא לא רק לעזור לאנשים אלא לתרום למטרות שמחוללות את השינוי המשמעותי והגדול ביותר בחייהם של רבים. תרומת מזון לנזקקים היא מעשה נאצל וראוי, אך תרומה לארגון המבקש לשנות את מדיניות הממשלה ביחס לנזקקים יכולה להיות בעלת השפעה גדולה יותר.
על ידי שילוב של עקרונות הפסיכולוגיה החיובית עם הפילוסופיה של אלטרואיזם אפקטיבי, אנשים יכולים לחוות רמות גדולות עוד יותר של הגשמה ומטרה. מתוך ידיעה שלתרומותיהם יש השפעה מהותית על העולם, אלטרואיסטים יעילים שואבים סיפוק עצום מהנתינה שלהם, ומעצימים את היתרונות הפסיכולוגיים של מעשיהם.
לסיכום, צדקה ותרומה ממלאים תפקיד מרכזי בטיפוח הפסיכולוגיה החיובית. פעולת הנתינה לא רק מועילה למקבלים על ידי שיפור חייהם אלא גם משפרת את רווחתם של הנותנים עצמם. פסיכולוגיה חיובית מזכירה לנו שאושר והגשמה קשורים באופן מהותי למעשי אלטרואיזם וחמלה. הרעיון של אלטרואיזם אפקטיבי לוקח את ההשפעה הזו לרמה גבוהה יותר על ידי תמיכה בנתינה מתחשבת ואסטרטגית. במילים אחרות, לקחת אחריות על להפוך את העולם למקום טוב יותר זו הדרך הטובה ביותר להיטיב גם עם עצמנו.
