תורת המידות והמדינה: אריסטו – הטוב העליון

השערת המחקר- מהו הטוב העליון?

אריסטו נותן השערת מחקר, מהו אותו טוב עליון, שאם הוא קיים אז נוכל להטיב את חיינו "הדעת נותנת שיהא זה עניינו של אותו מדע שהוא ריבוני וראשי ביותר, וממילא ברור שהו היא תכונת המדע המדיני". "המדינאי קובע איזה הם המדעים הדרושים במדינות ואיזה הם האנשים החייבים בלימוד של מדע פלוני ואלמוני, ועד איזה שלב של שלביהם. והלוא רואים אנחנו בעליל שגם המקצועות המכובדים ביותר כגון האסטרטגיה הכלכלה והרטוריקה, סרים למשמעתו של המדע המדיני" זהו הטוב במובן הכי קיצוני של האדם, בתחום האנושי. זה המעבר מהצטיינות במשהו למיצוי הפוטנציאל שלנו כבני אדם. זה מאוד אמביציוזי, המדינאי ממלא את הטוב העליון ומכתיב לכל אחת מהאמנויות הנחותות יותר מה לעשות. בראש ובראשונה המדינאי עוסק בחינוך ל arête של כל פרט ופרט בחברה. זה מאוד מזכיר את אפלטון, הנקודה הזאת שהמלך הפילוסוף, שיש לו פרספקטיבה synopsis. זו כמעט ראייה אלוהית. אריסטו מסכים עם אפלטון אך הוא לא מסכים עם תכונות המדינאי. אפלטון חשב שהמדינאי שרואה את הטוב העליון זה מי שיודע אמת, פילוסוף, אריסטו חושב שהפילוסוף יושב מחוץ למערכת, יש לו טוב עליון משל עצמו. הוא מציג פתאום בפרק י' של אתיקה, מודל אחר של הטוב עליון. כרגע, המדינאי עושה אינטגרציה טובה ביותר לכל התכליות האנושיות, לא כפרטים, אלא כאנושות. אין מעבר לפוליטיקה דבר.

צדק גלובלי- האם יש נקודת מבט מוסרית שקובעת את כל היחסים בעולם ובין מדינות. אריסטו מתעלם מזה. האדם הוא יצור חברתי במובן שהוא שייך לקהילה מדינית סגורה. לא משנה כמה חברים זה, אצל היוונים זה היה בערך 6000 אזרחים. רק העובדה שאדם הוא יצור חברתי, אומרת שהוא משתייך לחברה ויכול לממש את עצמו רק בחברה, אך הכוונה היא לא בחברה האנושית ככלל.

"אמנם אין לזלזל גם בהשגת התכלית לאדם אחד בלבד, אך משובח ואלוהי יותר להשיגה בשביל אומה מן האומות ובשביל מדינות". אריסטו אומר שמאחר וחשובים הם השיקולים של המקיפות והכוללות שנותנת את המערכת בצורה השלמה ביותר, לכן המדע המדיני עולה על המדע המוסרי, בתחום של הפרט.

לכל ההיררכיה שבנינו אנו צריכים למצוא מקבילה במודל של האדם הטוב ברמת הפרט, לחיים הטובים של פרט אחד. אריסטו חוזר לדוגמאות מתחום האדם הפרטי, כל אחד רוצה השכלה, בריאות, מימוש במשפחה, מאמין דתי, עבודה, וכל אחד מאיתנו יודע כמה קשה לארגן אותם בצורה הרמונית. החיים שלנו לא רציונאליים כי הם לא מאגדים הכול תחת מערכת אחת, ולכן הם לא חיים טובים. בתחום של חיי הפרט, זה הרבה יותר מסובך מההדגמה הפוליטית.

תורת המידות והמדינה – סיכום