אנתרופולוגיה של הדת – סיכומים " /> " />

אנתרופולוגיה של הדת – סיכומים

מבוא לאנתרופולוגיה של הדת -האם אתה דתי?

בתחילת המודרניזציה דת בעולם המערבי ”פנתה” את מקומה למדע- לרציונל, לפרוגרסיביות. אך היום זה כבר לא כך.

”והשתייה כדת אין אונס כי כן ייסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש”.

מתי הוזכרה המילה ”דת” לראשונה?

דת- מוזכרת לראשונה במגילת אסתר, אינה מופיעה במקומות נוספים בתנ”ך, אלא בעזרא ודניאל בחלקים ארמיים. זו מילה שבאה מפרסית ולא מילה מקורית של היהדות.

דת- חוק. לא דבר אחר.

אם לוקחים את המילה דת ברוב השפות הלטיניות, דת- Religious- בלטינית היא אחת משתי מילים- אפשרות אחת היא המילה רליגן, הקפדה, הזהר ושמור בדייקנות. המילה השנייה המוצעת היא ריליגיו- דבר לדבר לקשור.

הדבר הראשון אולי מזכיר לנו את דת ברעיון של חוק. מה זה להיות דתי? לעשות כל דבר כמו שצריך. שהביטוי שמעשייך בחיי היומיום יהיו על פי הדת, החוק. כפי שהוצע- ההלכה.

האפשרות השניה היא לקשור דבר בדבר, כאן הדברים המתקשרים לדת- האדם/ העולם והאל. האדם עם בני אדם אחרים והדת אמורה לתת בסיס/ צידוק למערכת הקשרים בין בני האדם, בין בני האדם לעולם אלוהים ברא את האדם בצלמו ולכן יש חובות, או בין קהילה מסוימת של בני אדם לאל או בין בני אדם אחד לשני. חוק- מערכת דתית, או מערכת בין קשרים וישויות.

יהודי יכול להיות דתי או לא דתי, מוסלמי יכול להיות דתי לפעמים, נוצרי לא יכול להיות דתי, יש יהודים דתיים יהודים חילוניים, יהיה מוסלמי דתי או מוסלמי דתי אדוק, ונוצרי יש קתולי או פרוט’ אבל הוא נוצרי מלכתחילה.

הדברים האלו, כשאנו מפעילים את המילה ”דתי”, המובן מאליו יהיה דתי אורתודוקסי, אם אתה דתי אז אתה נוהג לפי פרקטיקה מסוימת, אתה עושה דברים מסוימים וניתן אולי להבחין על פי הלבוש מי דתי ומי לא דתי, מי דתי יותר. בניגוד לחילוני או למסורתי (הנוצר בשנים האחרונות בישראל) אם ננסה להבין את השאלה ‘ האם אתה דתי” בשאלה- Are you religious? השאלה היא שונה באנגלית כי ההנחה היא שמי שהוא ריליג’ס הוא מאמין, זה מצב פנימי. למה זה כך בארה”ב? יתכן בגלל שהדת השלטת הייתה קודם הנצרות שמחייבת מערכת אמונות בעוד שאם אתה דתי, אנשים ששואלים את זה לא רוצים לדעת במה אתה מאמין, זה נקבע על פי מה שאתה עושה, לא על פי מה שאתה מאמין. קטגוריות שמסביב למילה דת.

כשאנחנו רוצים להגדיר דבר פשוט, אנחנו תמיד לכודים מאחר שהמונחים בהם אנחנו משתמשים, עד כמה שנחשוב שהם אוניברסליים אנחנו רואים שהם קשורים לתרבות מאד מסוימת. בתוך התרבות צריך להגדיר תרבות בניגוד למה, דתי כמחייב מה.

קליפורד גירץ באחד ממאמריו, מתחיל עם המושג ”משפחה”, אחר כך מנסה להגדיר מהי משפחה, תוך כדי כך לומר משהו על מהי אנתרופולוגיה. משפחה היא אבאמא ומספר ילדים, מה עם משפחה שיש בהן שתי נשים לסביות, זו משפחה? הילד גדל אצל הסבתא, …, איפה המשפחה? עד כמה שאנחנו בתור אנתרופולוגים משווים תרבויות ומנסים להרחיב את ההבנה לגבי איך חיים בני אדם, אנחנו נראה שההגדרה שנתחיל איתה תשקף את המוצא שלי, היות ויש אנשים שמגדירים אחרת. יש שדה בכל זאת, כאשר יש שוליים לגבי כן/ או לא.

בשתי השפות (לטינית ועברית/ ארמית) אנחנו רואים שהדת בתור אמונה והדת בתור חוק, מובילות אותנו לשדות משמעות אחרים כאשר אנו מעלים את השאלה ”אתה דתי” או ”אתה ריליג’ס”?

נושאים באנתרופולוגיה של הדת:

כיצד להגדיר דת? דרכים שונות להתייחס אל התופעה הדתית

היסטוריה של הדת – היסטוריה קצרה של הדת וחקר הדת

פנומנולוגיה של הדת – אוטו ואליאדה – התפיסה של הדת בתור חוויה אישית

פרויד על הדת – הדרך שבה השווה פרויד את התפתחות התפיסה הדתית להתפתחות הפסיכולוגית של הילד

דורקהיים על הדת – תפיסתו של אמיל דורקהיים בנוגע לטיבה החברתי ומכוון הפרקטיקה של הדת

מקס וובר על הדת – התפיסה החברתית-דינאמית של וובר ותפקידה של הכריזמה והסמכות בדת

הגישה הפונקציונליסטית של מלינובסקי – הגישה שבוחנת את תפקידה של הדת מבחינת המענה שהיא מספקת לצרכים של בני אדם

ויקטור טרנר: טקסי מעבר, לימינליות וקומיוניטס – הניתוח של ויקטור טרנר את תחום טקסי המעבר וסוגית יחסי המבנה והאנטי-מבנה

מקס גלקמן על כישוף ולוגיקה - ממשיך דרכו של אוונס פריצ’רד שבחן את תפקידו הפונקציונלי של הכישוף

קומורוף ומקומה של התודעה בקולוניאליזם – על המקום שתופסת התודעה והשליטה בהביחסי בין דתות

קרצר וזיכרון גרמניה הנאצית - ממשיך דרכו של דורקהיים על תפקידם של טקסי זיכרון בגרמניה

קליפורד גירץ כפונצקיונליסט – גישתו של קליפורד גירץ כמפתח הפונקציונליזם באנתרופולוגיה של הדת ובכלל

הגישה הפרשנית של גירץ – המעבר של גירץ לגישה פרשנית סימבולית ומחקרו על האסלאם.

סיכומי מאמרים:

הקדושה \ רודולף אוטו

דת כמערכת תרבותית \ קליפורד גירץ

המיתוס של השיבה הנצחית \ מירצ’ה אליאדה

התרבות והדת \ זיגמונד פרויד - פרקים ג-ו

דורקהיים – צורות היסוד של חיי הדת

קרל יונג – הבעיה הרוחנית של המודרני

מקס וובר- על הכריזמה ובניית המוסדות

מלינובסקי \ תפקיד המגיה והדת

הנרי אברמוביץ - הלוויה בירושלים: נקודת מבט אנתרופולוגית 

“קומיוניטס ולימינליות” / ויקטור טרנר

“תורות של דת פרימיטיבית “/ אוונס-פריצ’רד

“ההיגיון שבמדע ובכישוף האפריקניים”/ מקס גלקמן

חרדים ויחסים בין-דוריים בתוכם \ מנחם פרידמן

?יש לך מה להגיד

You must be logged in to post a comment.