אנתרופולוגיה של הדת: קומורוף ומקומה של התודעה בקולוניאליזם
מתוך: אנתרופולוגיה של הדת
קומורוף במאמרו "הקולוניזציה של התודעה" "The Colonization of Consciousness" מנסה להראות שהמאבק על שינויים תפיסה, הן אצל האפריקנים הפרימיטיביים והן אצל המיסיונרים האנגלים אינו דבר קבוע, אלא עובר שינויים ולא ניתן להפריד ביניהם. השיח הוא סוג של כוח ובמאמר מנסים להראות איך השיח האנגלי על הטכנו' ועל הדת קשורים?
איך השיח גורם למאבק כוחות ולהשתלטות האנגלים וכוחם על השבטים האפריקאיים?
בגלל שהאפריקאים מתרגמים או מבינים את חלק מהמסרים הנוצרים והטכנולוגיה בקטגוריות שלהם. בסופו של דבר נוצר מיזוג של פרקטיקה והבנה שנותנת לאירופאים כוח מצד אחד ומצד שני סוחף את האירופאים להתנהג אחרת , מה שלא היו עושים אלמלא היו צריכים להסביר את עצמם בקרב האפריקאים ולנסות להעביר אותם לנצרות.
איך זה עובד?
המיסיונרים מגיעים לפינה באפריקה עוד לפני הכוח הצבאי הפשוט האנגלי, הם היו סוג של חלוצים לפני המחנה וניסו להציל את האפריקאים ע"י העברתם לנצרות.הם חפרו תעלות השקיה, כך שיוכלו להשקות את חלקות השדה ולבנות גנים מגונדרים של אירופאים, בייחוד ליד הכנסייה, וכך יוכיחו את העליונות של הציביליזציה האנגלית והסדר על פני ה"ג'ונגל" הלא מתורבת.
המיסיונרים אמרו לאפריקאים שהנצרות מביאה את הסדר. כתוצאה מכך האפריקאים איבדו את כוחם. אמונתם של האפריקאים היתה שראש השבט מביא את הגשם, והגשם הוא המקור לצמחים ולחיים. ברגע שהלבנים הראו שיש להם שליטה על מערכת ההשקיה ועל המים ללא תפילות הגשם, הסימן עבור האפריקאים היה שהתרבות האירופאית שכוללת גם נצרות וגם טכנולוגיה היא בעצם הכוח של האדם הלבן, שיותר חזק משלהם. לכן הצ'יפים האפריקאים מצאו עצמם עוברים לנצרות, אח"כ מאמצים חלק מהטכנולוגיות של המערביים ובסופו של דבר הופכים לנוצרים מוחלטים ולנתינים של המיסיונרים ומאוחר יותר של הלבנים והצבאות שאח"כ באו בעקבותיהם.
המאבק על השליטה אינו נעשה רק ע"י בניית משאבים או ע"י כוח צבאי אלא גם בעזרת כיבוש התודעה של האפריקאים. ברגע שהאפריקאים חושבים שהאל של הנוצרים הוא חזק יותר, אז בסופו של דבר המאבק שלהם הולך ונגמר. הם מקבלים את הנצרות והכוח הקולוניאלי כסוג של עסקת חבילה. למעשה הדרך שלהם להבין את הכוח העליון הוא זה שנותן לגיטימציה ללבנים כשליטים.
קומורוף מביא את השיח הזה בין המיסיונר לבין המכשף שמוריד את הגשם ובזאת מנסה להראות לנו שבעצם המיסיונרים מביאים לנו את השיחה הזאת שבה איש הגשם אומר מה אתה רוצה מאיתנו?
אני מביא גשם בדרך שלי, אתה בדרך שלך, למה אני מכבד את מה שאתה עושה ואתה לא מכבד את הדרך שלי? המיסיונר עונה לו שקיים הבדל, מה שהמיסיונרים עושים נעשה באמצעות המדע ומה שהאפריקאים עושים מבוסס על אמונות תפלות. קומורוף טוען שברגע שנכנסים לתוך השיח הזה אז בעצם המכשף כבר איבד את המערכה. השיח התיאולוגי הוא נסיון לתרגם את המונחים של האפריקאיים למונחים של מדע ואמונה שיהיו מובנים ע"י האירופאים. אם הם מצליחים לאמץ את השפה האירופאית אז בסופו של דבר הוא יודה בכוחו העליון של המערכות האירופאיות להסביר את העולם. מצד אחד השיח הוא סימן לכישלון ומצד שני האפריקאי מגדיר את עצמו כ"אנחנו", כחלק מהם. כך במקרה זה האפריקאים הגדירו עצמם בתור שייכים לאומה, כאשר הם מתנגשים עם הכוח האנגלי. קודם היו מערכות של שבטים פזורים, אבל מאחר שהאנגליות מגדירה עצמה כקשורה לציביליזציה ותרבות, אז מתוך השיח נגרם לכך שהמקומי האפריקאי מגדיר את עצמו כ"אנחנו" וזה תוצאה של המפגש הקולוניאלי.
במצב של יחסי כוח אחרים- למשל במצב של המלחמה בעזה- איך נסביר את המלחמה למישהו שמגיע מחו"ל? לפעמים יש נסיון להגדיר אחרת את "אנחנו הישראלים" מאשר בשיח פנימי.
אתניות מצבית- הגבולות מניחים שיש יחסי כוח בינינו לבינם (לפעמים הפרטים והקבוצות הקטנות מתאגדות בתור "אנחנו" במטרה להפוך לקבוצה אתנית). לא רק שכובשים את התודעה של האפריקנים וגורמים להם לחשוב על עצמם במונחים נוצריים, אלא המיסיונרים גם גורמים לעצמם להאמין בעליונות של הכוח הנוצרי וגורמים לעצמם להפוך לאומה, לדת, אל מול הכוח של הנצרות והלבנים. לפי קומרוף, ברגע שזה קורה ואנשים מאמינים בצורה מסוימת, זה מביא למצב מעט משעשע, שבסופו של דבר האפריקאים מכריחים את המיסיונרים דרך תביעותיהם לקיים תפילות וטקסים עבור הגשם בעצמם. המסי ונרים מוצאים את עצמם מקיימים דבר שלא קיימו קודם. הם היו אמורים לאבחן בין מה כח האל ומה כח המדע אבל בעקבות הלחץ של האפריקאים אז הגבול מטשטש אצלם והם מוצאים עצמם מתפללים עבור הגשם. יש אבחנה בין הטכנולוגיה לבין הדת. כך, בסופו של דבר הקולוניזציה של החזקים על החלשים גורמת לזרימת כוח מנוגד שבו המוכפפים משנים את התודעה של המכפיפים, של הלבנים השולטים.
