איך לצרוך תקשורת בצורה ביקורתית ונבונה

לא משנה איך ואיפה אתם צורכים את המידע שלכם אודות העולם, אתם כנראה מקבלים רק חלק מהתמונה ורק זווית מסוימת שלה. תקשורת, בכל צורותיה מעיתונים ועד רשתות חברתיות, איננה סתם תיאור שקוף של המציאות אלא מערכת סבוכה של יחסים, אינטרסים ותפיסות עולם שדרכם עובר המידע שאנחנו מקבלים. צריכה חכמה וביקורתית של מידע היא לא רק דרך להבין טוב יותר את המציאות, אלא גם אחריות חשובה של אזרחות דמוקרטית.

גיוון המקורות

כמו בתזונה בריאה, גם את המידע שלנו אנחנו רוצים לקבל ממקורות מגוונים ואיכותיים. ביקור בכמה אתרי חדשות שונים בארץ ובחו"ל, צפייה בערוצים שונים ומעקב אחר דמויות מגוונות ברשתות הם דרך חשובה לקבל תמונה רב-מימדית ומורכבת על כל סוגיה חדשותית. יותר מזה, ההשוואה בין מה ואיך מסופר בכל ערוץ תקשורת יכולה ללמד אתכם על ההטיות שמאפיינות אותו.

בדיקת אמינות

מהי רמת האמינות של המקור ממנו אתם מקבלים את המידע? מה הרקורד והמעמד שלו? הם יש לו אג'נדה או אינטרסים כלשהם ומי נמצא מאחוריו ומממן אותו? האם הוא נושא באחריות למה שהוא מפרסם? אם אחת מהתשובות האלו היא שלילית, כדאי להתחיל לחשוד.

מי המקור?

כל מידע שעיתונאים מעבירים אלינו הגיע אליהם ממישהו, ולאותו מישהו הייתה סיבה לרצות שהוא יתפרסם. תמיד שאלו את עצמכם מיהו (או מי עשוי להיות) המקור של הפריט החדשותי שאתם צורכים. אם התשובה לא ברורה מהתוכן עצמו שאלו את עצמכם למי יש אינטרס שהתוכן הזה יוודע ברבים, ויש לכם כבר רמז ראשון…

להתמקד בעובדות

דיווחי תקשורת מכילים תכנים מכל מיני סוגים שרק חלקם הם עובדות של ממש. תיאורי אווירה, ראיונות עם גורמים ספציפיים ולא מייצגים, השערות ועוד אינם עובדות. הקריטריון כדי לדעת אם משהו הוא עובדה או לא הוא השאלה האם ניתן לבחון את האמיתות שלו, מה שמביא אותנו לסעיף הבא:

בדיקה והצלבת עובדות

בעידן של פוסט-אמת כל אחד יכול לומר ולכתוב פחות או יותר כל מה שבא לו, אבל למרבה המזל יש גם לא מעט דרכים לברר מה נכון ומה לא. חיפוש של עובדות שונות בגוגול או הצלבת דיווחים על אותו נושא ממקורות שונים יכול לגלות לנו אילו עובדות הן נכונות ואילו הן חרטא.

 

להבחין בין דיווח, דעה ותוכן שיווקי

עיתונאות מסורתית רצינית נהגה להפריד באופן חד וברור בין דיווח עובדתי, דעות סובייקטיביות ותוכן שיווקי. בימינו הגבולות האלו מתערערים באופן שהוא במקרים רבות לא גלוי וכנה במיוחד. מה שנדרש זה תשומת לב לצורת הכתיבה, הסתמכות על ראיות, זהות הכותב והמקורות, הבנת האג'נדה של התוכן וזיהוי מניפולציות כמו שימוש באמצעים גרפיים.

שימו לב למניפולציות

ספקי חדשות רוצים את תשומת הלב שלכם, ובשביל לעשות את זה הם לעיתים ינפחו סיפורים, ידגישו צדדים סנסצניוניים שלהם ובעיקר יכתוב כותרות מפתות ואפילו מטעות כדי לגרום לכם ללחוץ על הקישור. באופן כללי, ככל שהכותרת פרובוקטיבית יותר כך, כנראה, איכות התוכן נמוכה יותר.

שימו לב לדימויים

העיצוב הגרפי והתמונות שמלוות את התוכן שאנחנו קוראים מעצבות את האופן שבו אנחנו חווים אותו. שימו לב אילו תמונות נבחרות בשביל כתבה מסוימת. למשל: האם התמונה של הפוליטקאי עליו מדובר מחמיאה או לא?

מודעות עצמית

חשוב להיות מודעים לא רק להטיות של ספקי התקשורת אלא גם לאלו של הצרכנים, כלומר אתם. בעת צריכת תקשורת שאלו את עצמכם כיצד הדעות שלכם משפיעות על ההבנה. למשל, לכולנו נוח לצרוך תקשורת שתואמת את העמדה הפוליטית שלנו ומעצבן לצרוך כזו שסותרת אותה, אבל זה שמשהו נעים ונוח לנו לא הופך אותו לנכון, ותמיד כדאי להבין איך הוא נראה מזווית אחרת.

לדעת עוד:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמש פעמים בהן עיתונות חוקרת הגנה על הדמוקרטיה

9 דרכים לשיפור החשיבה הביקורתית שלך

מדוע בכה יעקב כשנשק לרחל?

וישק יעקב לרחל וישא את־קלו ויבך: מדוע בוכה יעקב כאשר הוא נושק לרחל? איך זה קשור לכל אירועי הנשיקה והבכי האחרים שלו והאם הבאר היא בעצם לב?

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.

עוד דברים מעניינים: