מאז ומתמיד אנשים חיו וחיים בקבוצות שונות כשלכל קבוצה ישנו מכנה משותף כלשהו. בעבר, אנשים שייכו עצמם לקבוצות כגון: משפחה, חמולה, שושלת מלוכה, קהילה, מעמד חברתי, ועוד. המושג לאום התפתח בשנים האחרונות של המאה ה-18. ההשתייכות ללאום והזדהות עם מאפייני קבוצת בני הלאום הייתה החלטתם של רבים שהרגישו צורך להשתייך למסגרת כלשהי.
הלאומיות המודרנית היא תופעה חברתית – תרבותית שהעניקה תחושת השתייכות ליחידים רבים שאיבדו את שייכותם וזהותם בעקבות שינויים ותהליכים שהתרחשו במאות ה-18 – 19, והיא שימשה עבורם מוקד להזדהות. (ראה: היסטוריה של הלאומיות)
ההתלכדות הלאומיות המודרנית התגבשה, בד"כ, סביב טריטוריה מוסכמת שנקראה המולדת. סביב המולדת התגבשו מסורות, דפוסי פולקלור מגוונים, סיפורים ואגדות עם, זיכרונות, סמלים, ביטויי שפה משותפת רשמית ומדוברת (סלנג). כל אלה הועברו מדור לדור ויצרו סביבם את תחושת האחדות והייחוד של בני הלאום המסוים וחידדו את השוני בהשוואה לבני קבוצות לאום אחרות, שלהם היו דפוסי יחוד שונים סביב מולדת אחרת.
דפוסי לאומיות (סוגים)
לאומיות אתנית – קבוצת אנשים המתלכדת סביב מקור משותף כמו מוצא, היסטוריה ייחודית, שפה, דת, זיכרון קולקטיבי ועוד. היסודות הללו אינם פרי בחירה של האדם, אדם נולד לתוך קבוצה זו. הלאום שואף להגדרה עצמית ולהקמת מדינה משלו על טריטוריה משלו, לדוגמא: הלאומיות היהודית,הפולנית ואפילו היפנית
לאומיות ליברלית – אזרחית – קבוצת אנשים מתלכדת סביב עקרונות מוסכמים (ערכים, רעיונות) כמו חירות הפרט, זכויות אדם, שוויון בפני החוק, ריבונות, הגדרה עצמית, שלטון ייצוגי ויכולת להתפרנס בכבוד. יסודות אלו הם פרי בחירה כלומר אדם יכול לבחור האם להשתייך לקבוצה המעניקה משמעויות ערכיות לעקרונות שצויינו ומזדהה איתם. דוגמא ללאומיות ליברלית אזרחית- ארה"ב, אוסטרליה וצרפת .
מושגי יסוד
תנועה לאומית – תנועה שלחבריה תחושת השתייכות ללאום מסוים והיא פועלת הלכה למעשה למען מימוש הרעיונות הלאומיים, כלומר השגת ריבונות ועצמאות לאזרחי המדינה בה יוכלו בני הלאום לחיות ולפתח את ייחודם.
מדינת לאום– מדינה ריבונית של לאום שרובו חי בגבולותיה ומהווה את הרוב בתוכה.
לאומנות – לאומיות המעמידה את הלאום מעל כל ערך אנושי אוניברסאלי (דמוקרטי והומניסטי). כאשר מעמידים את המדינה מעל לכל וקובעים כי לאדם כפרט אין שום משמעות. הלאומנות מדגישה את הכוח והאלימות כאמצעי להשגת מטרות.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / הלאומיות בישראל ובעמים
