נקודת המוצא של כל דיון בתחום של פילוסופיה פוליטית היא ההנחה כי אדם אינו יכול להתקיים מחוץ למסגרות חברתיות ועל כן שואלת הפילוסופיה הפוליטית למעשה שתי שאלות שהן שני היבטים, האחד נורמטיבי והשני דסקריפטיבי, של אותה שאלה: כיצד מתנהלת החברה בפועל וכיצד עליה לנהל את עצמה בכדי להשיג את מטרותיה. השאלות של הפילוסופיה הפוליטית הן עתיקות יומין והן התעוררו כבר בפילוסופיה היוונית אצל הוגים כמו אפלטון ואריסטו. אחת ההבחנות המעניינות ביותר בראייה היסטורית היא כי בכל תולדות האנושות למן ראשיתה ועד ימינו למעשה לא ידוע על חברה שהצליחה לספק באופן מלא את כל צרכיהם של כל נתניה, ועל כן השאלה של דרך התנהלותה של חברה היא שאלה שמלווה את האדם מזה אלפי שנים. כמו כן ישנו כמובן הצורך של חברה להתמודד עם תמורות המתחוללות כל הזמן בעולמה כמו התפתחויות טכנולוגיות המשנות כל העת את היחסים בין פרטים שונים בחברה ומצריכות גם עדכון של התפיסות לגבי התנהלותה.
החשיבה המסורתית בפילוסופיה הפוליטית סברה כי לאדם צרכים ויסודות אופי המהותיים לו וכי חברה נכונה ותקינה היא כזו העונה עליהם בצורה המיטבית. עם זאת בימינו הולך ונעשה מקובל להאמין כי צרכיו ורצונותיו של האדם אינם קודמים לסדרים החברתיים אלא למעשה נוצרים על ידם. שינוי זה בתפיסות של הפילוסופיה הפוליטית הוא פרי התפתחויות הגותיות וחברתיות כאחד ששטפו את האנושות במאות השנים האחרונות וביתר שאת במשך המאה האחרונה ובעיקר לקראת סופה עם עלייתה של הפילוסופיה הפוסט מודרניסטית שכמובן לא פסחה גם על התחום של פילוסופיה פוליטית. כיום האדם עדיין נתפס כחלק ממארג חברתי שממנו הוא אינו יכול להתנתק ושבלעדיו אין לו למעשה יכולת קיום, אך שוב אין מדברים על פרט אוטונומי המתמודד עם החברה אלא על אדם שבמידה רבה נוצר על ידי החברה שבה הוא חי ותשומת הלב המחקרית של הפילוסופיה הפוליטית מופנית אל המנגנונים הפועלים בייצור זהויות ומבנים חברתיים. שאלת הכוח הייתה מאז ומתמיד שאלה מסורתית של תחום הפילוסופיה הפוליטית אך גם היא לבשה צורה חדשה במאה העשרים עם מושגים כמו ההגמוניה של אנטוניו גרמאשי או משאוות הכוח\ידע של מישל פוקו. תפיסות אלו מושפעות במידה רבה מההגות המרקסיסטית שלמרות הסברה הרווחת בציבור עדיין רחוקה מלהעלם אלא לובשת צורות אחרות, מתוחכמות ומעודנות יותר, שעדיין יונקות ממקורותיה אצל קרל מרקס שלפיכך יכול להיחשב ללא ספק בתור אחד מההוגים החשובים ביותר של הפילוסופיה הפוליטית בת זמננו.
נושאים בפילוסופיה פוליטית:
סטיבן לוקס על הכוח הפוליטי
אינדוקטרינציה, הגמוניה ויחסי כוחות בחברה
הרברט מרקוזה ואסכולת פרנקפורט
התיזה המרקסיסטית הרדיקלית, פוקו וביקורת של פופר
הפוליטאיה של אפלטון
קרל מרקס – מבוא
עמדת הסופיסטים ב"פוליטיאה" של אפלטון
היחס בין המטאפיזיקה של אפלטון לתורת המדינה שלו בפוליטיאה
הביקורת על תורת המדינה של אפלטון
הפילוסופיה הפוליטית של אריסטו – מבוא
המחשבה המדינית של ז'אן ז'אק רוסו
חירות חיובית וחירות שלילית אצל ישעיהו ברלין
המטריאליזם ההיסטורי של קרל מרקס
