קרל מרקס – הסברים ומקורות מידע

קרל מרקס הוא פילוסוף גרמני יהודי שייסד במאה ה-19 את תורת המרקסיזם המבוססת על תפיסת המטריאליזם הדיאליקטי ההיסטורי שלו, מחשבה שהשפיעה רבות וממשיכה להשפיע עד ימינו. לקרל מרקס נעשו "יחסי ציבור" מפוקפקים למדי על ידי הקומוניזם הסובייטי, אך רעיונותיו לכשעצמם הם עדיין בעלי ערך רב והשפעה מכרעת על זרם הניאו-מרקסיזם שרלוונטי ביותר גם כיום.

הנטייה הרווחת היא לראות בקרל מרקס כפילוסוף חברתי-כלכלי, אחד שדוגל בתפיסה שמאלית סוציאליסטית של שוויון בין בני אדם וחלוקת הון צודקת, אך למעשה מרקס הוא יותר מכל דבר אחר פילוסוף של ההיסטוריה, וההגות שלו היא ביסודה ניתוח של הכיוון שבו מתקדמת ההיסטוריה. השאלה שמעניינת את מרקס יותר מכל דבר אחר היא שאלת הבעלות על אמצעי הייצור בחברה, כלומר השאלה של מי שולט באמצעים הנחוצים לקיומם של בני אדם. אמצעי הייצור משתנים לאורך ההיסטוריה (פעם היו אלו אדמות חקלאיות, לאחר המהפכה התעשייתית אלו מכונות ומפעלים וכיום אלו תוכנות מחשב, לדוגמה) ועימם משתנים גם דפוסי הבעלות עליהם. דפוסי הבעלות על אמצעי הייצור, טוען מרקס, קובעים את המבנה החברתי, כיצד?

הבעלות הראשונה בהיסטוריה על אמצעי ייצור לפי מרקס הייתה הבעלות של הגבר על האישה (כלומר, האמצעי שדרכו יוצרים חיים חדשים). ברגע שנקבעה בעלות של הבעל על אשתו נוצרה בניהם גם מערכת יחסים של שולט ונשלט(ת) או מדכא ומדוכא(ת). באופן דומה נוצרים היחסים בין הפיאודל השולט בקרקעות והאיכרים העובדים בעבורו, או התעשיין השולט במפעלים והפועלים העובדים בעבורו. במקום שבו יש היררכיה בין מעמדות שונים, אומר מרקס, שם תמצאו מאבק ומלחמה בין המעמדות האלו. השלב האחרון של ההיסטוריה, לפי מרקס, שיבוא לאחר השלב הנוכחי (קפיטליזם), הוא השלב בו הבעלות על אמצעי הייצור תהיה בידי כלל בני האדם, מה שיוביל לסיומה של מלחמת המעמדות, ולשלב זה הוא קורא קומוניזם.

אך כאן ממש לא מסתיימת התיאוריה של מרקס. אחת השאלות שהכי עניינו את מרקס ואת ממשיכי דרכו היא השאלה שנקראת "שעתוק יחסי הייצור" והיא שואלת דבר פשוט: איך זה שהמדוכאים נשארים מדוכאים? איזה כוח גורם לאנשים שמנוצלים על ידי אחרים לקבל את שיטת המשחק הכלכלית-חברתית (שובניזם, פיאודליזם, עבדות, קפיטליזם…) שעובדת נגדם? התשובה של מרקס היא שהם למעשה חיים בסוג של אשליה, "תודעה כוזבת", שגורמת להם לתפוס את המציאות שבה הם חיים כנכונה, מוצדקת או הכרחית. לכוח שגורם לאנשים להאמין שסדר חברתי מסוים הוא טוב ונכון קורא מרקס בשם (השלילי מאוד): אידיאולוגיה.

להלן תמצאו סדרת מאמרים המכסים היבטים שונים של משנתו המדינית והחברתית של מרקס וכן קישורים למידע אודות הוגים מרקסיסטים מאוחרים יותר שפיתחו ועדכנו את התיאוריה שלו.

מרקס- רקע פילוסופי – הרקע להגותו של מרקס

המטריאליזם ההיסטורי של קרל מרקס

יחסים מעמדיים אצל קרל מרקס

המדינה אצל מרקס

הביקורת על מרקס

ביקורת האידיאולוגיה על פי מרקס

פטישיזם ואידיאולוגיה 

קרל מרקס -האידיאולוגיה הגרמנית

הניכור המרקסיאני

יחסי הייצור

הפילוסופיה של הגל כרקע להגותו של קרל מרקס

ראשית הפילוסופיה של קרל מרקס

מרקס: כוחות הייצור, תודעה כוזבת וניכור

החברה הבורגנית על פי קרל מרקס

פרולטריון ובורגנות בהגותו של קרל מרקס

דת אצל קרל מרקס

 הדיקטטורה של הפרולטריון

לאומיות והעלמות המדינה ע"פ קרל מרקס