מהי מלחמת הבזק?
מלחמת הבזק, "בליצקריג", הייתה טקטיקה צבאית ששימשה את גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. שיטת מלחמת הבזק קיבלה את שמה מהמהירות בה התקדמה דרך שימוש ביחידות שריון מהירות, הנתמכות על ידי כוח אוויר וארטילריה, כדי לפרוץ את הגנות האויב ולהביס את האויב במהירות. מטרת הבליצקריג הייתה לתפוס את האויב ולהכריע אותו בהתקפה פתאומית וסוחפת. הוא תוכנן לפגוע במהירות ובנחישות, במטרה להשמיד יחידות צבאיות של האויב ולהשתלט על מקומות אסטרטגיים.
הטקטיקה שימשה לראשונה את גרמניה בפלישה לפולין בספטמבר 1939. היא הצליחה להביס את הצבא הפולני ולכבוש את פולין תוך שבועות ספורים. גרמניה השתמשה אז בבליצקריג כדי לכבוש את דנמרק, נורבגיה, בלגיה, הולנד ואת צרפת בסדרה של מסעות פרסום מהירים ב-1940.
שיטת מלחמת הבזק של גרמניה הובסה בסופו של דבר על ידי ברית המועצות בחזית המזרחית, שם הצבא האדום הצליח להתנגד ליחידות השריון הגרמניות המהירות בשילוב של ניידות, כוח אש ומספרים עליונים. למרות זאת, מלחמת הבזק נותרה מרכיב מרכזי באסטרטגיה הצבאית הנאצית ושימשה במספר מסעות נוספים, כולל הפלישה לברית המועצות ב-1941 והקרב על נורמנדי ב-1944.
מאפייני מלחמת הבזק – בליצקריג
מהירות: בליצקריג הסתמכה על יחידות שריון מהירות כדי לפרוץ את הגנות האויב ולהביס את האויב במהירות.
הפתעה: המטרה של שיטת הלחימה הגרמנית הייתה לתפוס את האויב על כנה עם התקפה פתאומית וסוחפת.
התמקדות במטרות אסטרטגיות מרכזיות: מלחמת הבזק ביקשה להשמיד יחידות צבאיות של האויב ולהשתלט על מיקומים אסטרטגיים, כגון גשרים, כבישים ונמלים.
גישת נשק משולבת: המתקפה הגרמנית כללה שימוש במגוון יחידות צבאיות, כולל טנקים, חי"ר, ארטילריה וכוח אווירי, כדי לתמוך זה בזה ולהשיג ניצחון.
מבנה פיקוד מבוזר: טקטיקת הבליצקריג נשענה על מבנה פיקוד מבוזר, שבו ניתנה למפקדים בכל הרמות מידה גבוהה של אוטונומיה לקבל החלטות ולפעול בשדה הקרב.
לוחמה ניידת: מלחמת הבזק תוכננה להיות צורת לוחמה ניידת ביותר, עם יחידות שריון וכוחות אחרים המסוגלים לנוע במהירות ולהסתגל לתנאי שדה הקרב המשתנים.
לוחמה פסיכולוגית: בליצקריג כללה גם שימוש בלוחמה פסיכולוגית, לרבות תעמולה וטרור, כדי להחריף את האויב ולערער את רצונם להילחם.
