מלחמת העולם הראשונה – מושגים (סיכום)

אימפריאליזם

סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה20 נקרא תקופת האימפריאליזם. זו שיטה מדינית שמשמעותה השתלטות מעצמות בעלות כוח צבאי וטכנולוגי על ארצות פחות מפותחות מעבר לים, בתקופה זו הכיוון היה בעיקר אסיה ואפריקה. מטרת האימפריאליזם היה לא רק ניצול אוצרות טבע אלא גם יצירת שווקים לתוצרת תעשייתית המתפתחת באירופה ומקור לחומרי גלם ללא מכסים, וגם מקום לעודף אוכלוסיה וכך פתר את בעיית העוני. האימפריאליזם החריף את האיבה והתחרות בין מעצמות אירופה ויש אומרים שהוא היווה גורם חשוב בהידרדרות של אירופה למלחמת העולם הראשונה.

מרוץ החימוש

בשנים 1912-1914 ,תקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה השקיעו גושי הבריתות, שהם מדינות ההסכמה ומדינות המרכז, הון רב בפיתוח אמצעי לחימה, הקמת צי ענק, בייצור וברכישה של נשק מכל הסוגים והארכת משך השירות הצבאי. אירופה תוארה אז כחבית של אבק שריפה. יש הרואים את מרוץ החימוש הזה כאחת לסיבות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה כי הנשק העצום הזה נועד לא רק להרתיע אלא גם כדי לפעול.

מערכת הבריתות

מדינות אירופה קשרו בריתות עם מדינות אחרות כאשר אם מדינה אחת תותקף השנייה תבוא לעזרתה. היו שתי מערכות עיקריות: "מדינות המרכז" שבה היו חברות גרמניה, אוסטרו-הונגריה ואיטליה. ו"מדינות ההסכמה" שבה היו חברות צרפת, בריטניה ורוסיה. שתי הבריתות פילגו את אירופה לשני מכנות יריבים החושדים זה בזה. לבריתות הייתה השפעה שלילית על אירופה והם הביאו ליצירת אווירת מלחמה שהשפיע על פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

הועד להקלת המשבר

בימי מלחמת העולם הראשונה הגיע הסבל היהודי לשיאו: גל גירושים ורדיפות ע"י השלטון התורכי, רעב, אבטלה ומחלות. המצוקה הביאה להקמה "ועד להקלת השבר" בראשותו של מאיר דיזינגוף בתל אביב, הועד דאג לספק לחם, לסייע למחוסר עבודה ,עסק בהשגת כספים למטרות אלה בחוץ לארץ והקים בתי תמחוי בחינם לנזקקים.

"הגדודים העבריים"

יחידות לוחמות של חיילים יהודיים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה, במטרה לסייע לבריטים לכבוש את ארץ ישראל מידי התורכים ומתוך תקווה שלאחר המלחמה יסייעו הבריטים בפיתוחו של היישוב היהודי.הוקמו ארבעה גדודים כגון: "גדוד 38 של קלעי המלך", "גדוד 39 של קלעי המלך". הגדודים העבריים התפרקו לאחר המלחמה אך חשיבותם הייתה רבה בכך שניסיונם הצבאי של הלוחמים סייע להתפתחות ארגון "ההגנה".

ניל"י

ניל"י- ראשי תיבות של נצח ישראל לא ישקר, זהו ארגון ריגול שקם בתקופת מלחמת העולם הראשונה. מטרתו הייתה לסייע לבריטים לכבוש את הארץ מידי התורכים ומתוך תקווה שלאחר המלחמה יסייעו הבריטים בפיתוחו של היישוב היהודי. בראש המחתרת שמנתה כ-40 חברים עמד אהרון אהרונסון שריכז את פעילותה בעתלית ובמושבה זכרון יעקב. לבסוף הארגון נחשף ורוב חבריו נתפסו ועונו על ידי התורכים.

הסכם סייקס-פיקו

הסכם סייקס-פיקו– הסכם סודי שנחתם בין סייקס הבריטי לבין פיקו הצרפתי במהלך מלחמת העולם הראשונה (1916) בהנחה שהאימפריה העותומאנית עומדת להתפרק. ההסכם בא לקבוע את חלוקתה של האימפריה בין בריטניה לצרפת  לאחר הניצחון. התוכן: סוריה, לבנון וצפון ארץ ישראל יהיו בשליטת צרפת , ונמל חיפה, דרום הארץ ועבר הירדן המזרחי יהיו בשליטה בריטית. מרכז ארץ ישראל יהיה תחת משטר בינלאומי (בריטי-צרפתי-רוסי). ההסכם לא יצא לפועל מאחר שישראל נמסרה כמנדט לבריטים.

הצהרת בלפור

הצהרת בלפור – מסמך פרו ציוני שפורסם ע"י ממשלת בריטניה ב1917 ביוזמתו של שר החוץ הבריטי בלפור. המסמך נשלח כאיגרת של שר החוץ הבריטי בלפור אל הלורד רוטשילד, שהיה נשיא התנועה הציונית באנגליה. עיקרו של המסמך: הכרה של ממשלת בריטניה בזכות הקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. המסמך הדגיש שלא תהיה פגיעה בזכויותיהם של העדות הלא יהודיות בארץ ושל יהודים בארצות מגוריהם השונות.

"14 הנקודות" של וילסון-

וילסון נשיא ארה"ב נשא נאום בפני הקונגרס האמריקאי על המטרות והתקוות של ארה"ב מן המלחמה. הוא הציג תוכנית שכללה 14 סעיפים כמו: סילוק מחיצות כלכליות ומתן הזדמנויות שווה לכל המדינות, הגבלת החימוש של המדינות שוחרות השלום לצרכי שמירה והגנה בלבד, הקמת ארגון בינלאומי שיפתור בדרכי שלום ובהסכמה הדדית סכסוכים בינלאומיים ויפעל למניעת מלחמות. "14 הנק'" עוררו שמחה רבה אצל המיעוטים הלאומיים שקיוו לזכות בעצמאות לאומית, אך זה לא יצא לפועל מכיוון שארה"ב פורשת מההסכמים וההסדרים( מדיניות הבדלנות).

חוזה ורסאי

חוזה ורסאי–  חוזה שלום שנחתם באולם המראות בארמון ורסאי שבפריז.,שבו השתתפו צרפת ובריטניה. החוזה הטיל את אשמת המלחמה על גרמניה ובעלות בריתה והטיל על גרמניה שורה של הגבלות כמו: חיוב פיצויים עצומים על הנזקים שנגרמו ל"מדינות ההסכמה", ויתור על מושבותיה שמעבר לים ועל שטחים באירופה לטובת צרפת ופולין,איסור להחזיק צבא מעל 100 אלף איש. לעם הגרמני הייתה הרגשת קיפוח עצומה, הן מפני שנכפה על גרמניה והן מפני שחומרת העונשים אינם עומדים בשום יחס לאשמה בפרוץ המלחמה ואינם תואמים את "14 הנקודות" של וילסון.

מלחמה לסיום כל המלחמות: 15 ציטוטים על מלחמת העולם הראשונה