מהי המהפכה התעשייתית?
המהפכה התעשייתית היא כינוי לתהליכי שינוי מואצים שעברה אירופה בתחום הייצור החל מהמאה ה-19. גילויים טכנולוגיים כמו הקיטור והחשמל במקביל לעלייה ניכרת בשיעור האוכלוסייה הביאו לתמורות דרמטיות במבנה הכלכלה וכתוצאה מכך גם בפוליטיקה והתרבות המערבית. במובנים רבים העולם של ימינו הוא תוצר ישיר של המהפכה התעשייתית שהחלה באנגליה, התפשטה לכלל אירופה ומשם לכל העולם. מקובל לעיתים לדבר על המהפכה התעשייתית הראשונה במאה ה-19 והמהפכה התעשייתית השנייה במאה ה-20.
תוצאות המהפכה התעשייתית
- עלייה בתפוקה החקלאית ובחומרי הגלם הנלווים לה.
- שיפור היכולות הטכנולוגיות.
- פריסה חדשה של האוכלוסייה המתרכזת יותר בערים.
- ייצור המוני (Mass Production) זול וזמין למעגלים חברתיים מתרחבים והולכים.
- שיפור בהגנה על הפרט (ביגוד חם, יותר מזון, היגיינה משתפרת) .
- צמיחה של קבוצת יזמים גדולה המשקיעה את הונה הלאה.
- דאגה לרווחת העובדים – גם אם מתוך אילוץ.
השפעות המהפכה התעשייתית
- השיפור בתנאי החיים מאפשר גידול ניכר במספרי האוכלוסין.
- כיצד תגיב החברה לתחושה שהאוכלוסייה גדלה בצורה לא מבוקרת?
– חשש מפני פיצוץ אוכלוסין שמעלה Thomas Malthus
– ניסיון להבין את תולדות כדור הארץ על ידי גיאולוגים
– ניסיון להבין את תהליכי הרבייה והשתנות המינים במחקרו הרחב של Charles Darwin - כיצד "יתארגנו" מחדש השכבות החדשות – בעלי הון ופועלים?
– צמיחת המעמדות הבינוניים (שורה של מעמדות "כלואים" בין אצולה לפועלים פשוטים)
– דרישות גוברות של פועלים לשוויון חברתי ופוליטי ולשכר הוגן ושעות עבודה הוגנות - כיצד יישמרו זכויותיהם הבסיסיות של הפועלים?
– חקיקה פרלמנטארית נגד עבדות, 1833 (1807 – ביטול סחר בעבדים).
– הגבלת גיל העבודה, שעות התעסוקה ושיטות תעסוקה: 1833 – ילדים מתחת לגיל תשע לא הורשו לעבוד בלילה, וילדים מתחת לגיל 18 לא הורשו לעבוד יותר מ-12 שעות ביממה. כעבור כעשור נאסרה עבודת ילדים ונשים במכרות.
– חדירת הרעיון המרכסיסטי ברבע האחרון של המאה ה-19. - מה ייעשה בכספים הנצברים אצל בעלי ההון?
– תחילת החשיבה על חיסכון והשקעה לטווח ארוך – רציונליזם; האדם שולט בעתידו.
– צמיחת המעמדות הבינוניים.
(ראו סיכום מורחב על תוצאות המהפכה התעשייתית)
מקומה של הבורגנות בחברה החדשה
לפני המהפכה התעשייתית החברה מחולקת לאצולה, בורגנות מצומצמת ואיכרים. אחרי המהפכה התעשייתית החברה מתחלקת לאצולה, מעמדות בינוניים ושכירי יום (בתעשייה ובחקלאות)
- מקור הבורגנות במעמדות הנמוכים (בדומה למעמד השלישי בצרפת)
- במחצית הראשונה של המאה ה-19 הבורגנות צוברת כוח פוליטי וניכר
שמקומה בחברה בכיר יותר. - מקור כוחה העיקרי של הבורגנות בשליטה בהון, שמקורה בשליטה
באמצעי הייצור ובנכסים שמקנים לה כוח כלכלי משמעותי מול האצולה.
הבורגנות יכולה להיות קשורה למעמד כלכלי; מעמד חברתי; אליטיזם כלכלי וחברתי.
אנגליה: הבורגנות צומחת מכיוון בעלי הקרקעות (gentry) שבניהם הלא-בכורים אינם מקבלים חלק בירושה הקרקעיים (Primogenitura); וכן מתוך השכבות המבוססות של דלת העם, המגלות יזמות ויכולת לצבור הון. הבורגנות האנגלית מכונה "מעמדות בינוניים" (middle classes) ברבים, מושג המבהיר את הניעות על גבי הסולם החברתי ואת ההגדרה על דרך השלילה של אמצע – מי ש"כלוא" בתווך בין האצולה למעמד העמל.
מאפיינים של מעמדות הביניים במהפכה התעשייתית
המאפיין הבולט ביותר של המעמדות הבינוניים: ניסיון לחקות את אורח חייה של האצולה. כלומר, אין מדובר רק בדרישה פוליטית לשוויון זכויות, אלא גם בניסיון חברתי להתקרבות
הבית: כולל משרתים ומקום למגוריהם (משרתים, מבשלת, אומנת,לעיתים גנן וסייס)
החברה הסובבת: ארגון מעגל חברתי המחייב מספר מרחבים סלון רחב ובו מקום לפסנתר, חדר אוכל המאפשר אירוח לארוחה רבת משתתפים, חדר עישון לגברים; וכן מטבח המסוגל לספק את השירותים הנדרשים לאירוח רב משתתפים.
מיקום הבית: גודל הבית יקבע את מיקומו. בתי מידות מצויים מחוץ למרכז, אך עלויות החיים בהם גבוהות (תעבורה). למעמד הבינוני העירוני יכולת כלכלית פחותה מזו של המעמד הבינוני בפריפריה בתקופה שלאחר המהפכה התעשייתית
היציאה מן הבית: ההופעה בחברה מלמדת על מצבו הכלכלי של בן המעמד הבורגני. מספר הסוסים הרתומים לכרכרה וסוג הכרכרה; סוגי הבדים שמשמשים ללבוש; אביזרים נלווים (תכשיטים, שעון, כפפות, מטרייה, מגבעת)
ההתנהגות הנאותה: בילוי ב"עונה" בהצגות, קונצרטים, אופרה; היכרות עם ריקודים סלוניים; יכולת אירוח (שיחה, בידור האורחים); ידיעת מקומו של הפרט בסולם החברתי; הבחנה ברורה בין המינים.
חינוך: מטרתו לאפשר לילדים התקדמות בסולם החברתי והשתלבות בחברה שלאחר המהפכה התעשייתית
בנים: שיעורים פרטיים בדומה לקיים במערכת החינוך המערבית.
בנות: קרוא וכתוב וחשבון לצורכי ניהול משק בית וכן תפירה, סריגה ורקמה (עיסוקים "נשיים"), שירה ומחול (רווקות מבוקשות). נשים שעולות בסולם החברתי יוצאות מן הספירה הציבורית (אינן עובדות מחוץ לבית, מעורבות רק בחברה הביתית שלהן).
