מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו: קרל מרקס

קרל מרקס ב1843 מפרסם את המניפסט הקומוניסטי ומזהה שתי אסכולות:

1. אסכולה מסתייגת- ראתה שבשינויים שהחברה עברה כדבר מפחיד. היא לא רצתה לחזור לימי ביניים אך כן רצתה לחדש ערכים ישנים כגון משפחה וקהילה.  הדמות שמזוהה ביותר אם האסכולה זו הוא Fourier, שדיבר על יצירה של קהילות כפריות שיעסקו בתעשייה קלה, לא מזהמת ויחיו חיי כמונה שלווים יותר.
2. אסכולה תומכת- אסכולה זו  הייתה המתלהבת יותר, שראתה פוטנציאל אדיר בכל השינויים ואותה הוביל צרפתי בשם Saint Simon  ובריטי בשם Robert Owen. הם ראו במהפכה התעשייתית פוטנציאל לא רק בהיבט של תוצר גולמי גבוה, אלא כפתרון לבעיית הרעב. הרעיון שלהם היה ליצור מפעלים שבהם הפועלים ייקחו חלק בהחלטות המפעל.

המניפסט הקומוניסטי נכתב למפלגה הגרמנית קומוניסטית ובו מרקס מנתח את השינוי החברתי שהביאה הבורגנות. התפיסה הכוללת שלו אומרת שהשינויים החברתיים הם סוג של הכרח ולכן זה שהמהפכה תקרה זה לא צורך נורמטיבי אלא הכרח שכן לא יכול להיות שהפועלים ימשיכו לחיות בניצול שכזה..

במצבת מרקס כתוב "עד עתה שינו הפילוסופים את העולם,  הגיע הזמן לשנותו" . המניפסט מתחיל בתיאור מלחמת המעמדות וטוען שההתפתחות היא כזו שבכל נקודת זמן מה שקובע הוא מערכת דפוסי הייצור- מה שמבדיל את האדם מהבהמה הוא שהאדם עובד, מייצר, מעבד את המוצרים הבסיסיים כמו שהם. אם הייצור הוא הגורם המרכזי, אז"י אנו בעידן הייצור- המהפכה התעשייתית. הבורגנות באה במקום העולם הפאודלי שקדם לה, שהיה בחוסר תפקוד שכן היה חוסר פרופורציה בין זכויות הייתר של האצולה לחוסר הזכויות של שאר המעמדות. בשלב מסוים הגיעה גם הבורגנות למצב של דיס פרופורציה בזכויות היתר שלה שכן אין היא עוד משרתת את החברה כולה וכאן נכנס מעמד הפועלים והתחזקותו.

לאחר מרקס, ובייחוד בשל העובדה שבניגוד לתחזיתו המהפכה הפרולטרית לא התממשה, צצו אסכולות סוציאליסטיות חדשות באירופה, שניסו להסביר את טעותו של המרקסיזם ולהציע המשך-

1. הזרם הסוציאל-דמוקרטי – אחת התנועות החשובות היא תנועה שבאה ואומרת שאין צורך במהפכה שכן הפרולטריון הוא כבר רוב ולכן יכול להקים מפלגות ולהצטרף לשלטון. מי שעומד בראשות מפלגה שכזו הוא אדוארד ברנשטין. בגרמניה קמה מפלגה ראשונה של זרם זה, ובראשה עמד ברנשטיין שקרא להקמת מפלגה ולהצטרפות לפרלמנט. ב-1912 המפלגה זכתה בבחירות, אולם הממשלה מונתה כאמור על ידי הקיסר.
2. הקומונה הפריזאית- זרם רדיקאלי בסוציאליזם. ניסיון ב1871 בפריס להקמת ממשלה לאחר מפלת צרפת מול גרמניה, כאשר קומוניסטים ואנרכיסטים ניסו להשתלט על העיר. לאחר מספר חודשים הקומונה התרסקה אך השפעתה ניכרה בכל אירופה.
3. המפלגה הנרודניקית ברוסיה –מפלגה המדברת על "הליכה אל העם"- המהפכה לא מתרחשת כי העם לא מבין את החשיבות שלה ולכן יש לחנך את העם. במפלגה זו פעלו כוחות רדיקאליים בהשראת האתוס המהפכני. מהמפלגה יצאו גורמים טרוריסטיים, לאחר שראו שהחינוך לא משפיע על העם, והגיעו  למסקנה שהמערכת רקובה ולכן יש "לתקן" את רוסיה ע"י עריפת ראש הצאר שכן כך כל המבנה הרקוב יקרוס. התנועה נרודיה וולה מצליחה להרוג את הצאר אך בסופו של דבר לא מצליחים להביא להפיכה ברוסיה.
4. ג'ורג' סורל- קיימת תיאוריה שהמהפכה לא קרתה כי קרל מרקס עשה טעות. ההוגה של תיאוריה זו הוא ג'ורג' סורל שטוען שמרקס סבר בטעות שהעולם מחולק למעמדות על בסיס אלו שמחזיקים באמצעי הייצור ואלה שמנוצלים על ידם בעוד שהשאלה בעצם היא על בסיס אחר לחלוטין- העולם מחולק בעצם לשני מעמדות-

 1. ההון היצרני- כל מה שכרוך בייצור- כל מי שמייצר משהו שייך להון היצרני ומי ששייך להון זה הם בעלי המניות, בעלי המפעל, מנהלי העבודה וכו'…

 2. ההון הטפילי- בנקים, בורסה, רואה חשבון- כל מי שלא מייצר אלא משיגים את הכסף שלהם ע"י מניפולציות סביב ההון היצרני.

סורל טוען בעצם שבמהפכה יקום ההון היצרני (שת"פ בין הפועלים לבעלי המפעלים) נגד הטפילי (הבנקים, בורסות וכו'…)

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו – סיכומים