החברה הבורגנית על פי קרל מרקס
הסיכום להלן הינו חלק מסיכום הקורס "אידיאולוגיות מודרניות" מתוך מאגר הסיכומים במדעי המדינה
על פי קרל מרקס החברה הבורגנית מלמדת שצריכים לכבד את אלו שמעליך, היא מלמדת להיות כפוף ולקבל את השעבוד שלך כחלק מהמצב האנושי והמהותי. ישנם הרבה סוכני סוציאליזציה, שמדברים כאילו בצורה אובייקטיבית (שופטים, אנשי אקדמיה, מומחים וכו'). לכן, התודעה הפרולטריונית היא: תעבוד קשה, תהיה ישר, תשמור את החוק וזה בעצם ייעודך בעולם. מי שיגיד לך שזה לא כך יראה כבוגד ואנטי-מוסרי.
לאותו בלבול תודעתי מרקס קורא "תודעה כוזבת", הבורגנות מתנחלת במחשבתם של הפרולטריוניים, הבורגנות מדברת דרך הפה של הפרולטריון. כאשר מישהו אינו חושב את מחשבותיו, אלא את מחשבותיהם של אלו שמשעבדים אותו, ניתן לדבר כאן על ניכור.
מרקס מראה פנים שונות לניכור: מהעבודה, מתוצרת העבודה, יחסים חברתיים והעולם האנושי.
הניגוד בין הפרולטריון והבורגנות שונה מכל הניגודים שהיו עד עכשיו כי זה לא רק אינטרסים מול אינטרסים, אלא מדובר כאן במאבק לקרב היסטורי אולטימטיבי. אנו עומדים בקרב באופן מהותי, זה שונה מהניגוד בין צמיתים לאדוניהם, כי הצמית רוצה להיות במקום האדון, הוא רוצה רק שמקומו יהיה בצד השני. אין לו מחשבה על שחרור האנושות.
מה עושה את המאבק הזה שונה מכל מאבק אחר? איזה מצב חומרי כלכלי חדש יש כאן? לפרולטריון אין אינטרס צר כמו שהיה לו בעבר, אבל יש לו אינטרס אוניברסאלי. הדבר שמאפיין כל חברה שקיימת עד היום הוא מחסור. מה שגורם למחסור, זה ששיטת הייצור לא יוצרת מספיק כדי שלכל אחד יהיה, המהפכה התעשייתית שינתה זאת. כל כוחות הייצור האדירים שלנו מעוניינים בשאלה מי מרוויח מזה מה? ולא שזה היעד הבסיסי של האנושות.
העולם הקפיטליסטי יוצר אפשרויות שלא היו אי-פעם, בכל תקופה אחרת היה חייב להיות אינטרס של הצמית למול האדון, כי היה סכום מסוים של חומר, ואז יש אינטרסים שלא יכולים להשתוות (אין דרך ששיניהם יקבלו הכול בבת אחת).
העולם של המהפכה התעשייתית נותן לנו את היכולת לראות עולם של שפע כ"כ גדול, שהניגוד בין מעמדות והמחלוקת על לחם לא תהיה. העולם הממוכן והממוחשב יכול ליצור אין סוף דברים, שלכל אחד יהיה, לא לצורך רווח, אלא למען הצרכים האנושיים.
מרקס לא יכול לשבח את הקפיטליזם מספיק, הוא משבח את הקפיטליזם מכיוון שהוא דינמו של כל הדורות שהיו עד כה. הוא יוצר מערכות של תחבורה, תקשורת, ומשנה את העולם, הוא לא משאיר דבר כפי שהוא היה. הקפיטליזם דוחף קדימה וקדימה.
אבל מנגד, הוא מפנצ'ר את התמונה הפרה-קפיטליסטית שלכל אדם יש מקום טבעי בחברה. קפיטליזם מעלה את המסך מעל קשרים אנושיים. פעם אנשים אהבו את הקשרים, והיום הקפיטליזם מסיר את המסך ומה שרואים זה קשר שהוא לא סנטימנטאלי, אלא הכול הופך ל"קשר תמורת מזומן".
ציטוט מפי מרקס: "הבורגנות בכל מקום שהגיעה לשלטון הרסה את כל היחסים הפיאודלים, האידיאלים. היא ניתקה את הקשרים שכפתו אדם אחד לאדוניו בצורה טבעית. כאן היום אין קשר בין בני אדם, אלא קשר שהוא עירום, הקשר הוא "תשלום במזומן". במים הצוננים של החשבון האנוכי טיבעה את הכיסופים הצדקניים, את הלהט הדתי, את ההתלהבות האבירית, את הסנטימנטאליות הנאיבית. היא הפכה את האדם לדבר אחד – ערך חליפין. יש זכות אחת והיא זכות המסחר!".
קפיטליזם הוא כוח דינאמי, ומחפש איפה אפשר לעשות רווח. לכן, הוא לא מכבד כל מסורת, היות ושיפורים טכנולוגיים יכולים להביא ליותר רווח, הוא הולך על כל דבר טכנולוגי חדש. גבולות לאומיים אינם כבר מחסום עבורו, אם יש רווח בצד השני של הגבול אז למה לו לעשות זאת. אין הבדל כאן בין נשים וגברים, אם אישה יכולה לעבוד בקו הייצור, אז למה שהיא לא תעבוד. כלומר, הקפיטליזם הורס את ההיררכיה בין גברים לנשים. הוא הורס את ההבדל בין האריסטוקרטיה לבין אדם פשוט (אין אדונים בקפיטליזם אלא בעלי ממון). אין דבר רם, אין דבר נחות, אלא יש רק את הרווח – הקפיטליזם משטיח את הכול.
קפיטליזם תורם את כל זה לציוויליזציה האנושית. הרבה מהדבר הזה הוא זעזוע עמוק ביותר וכואב מאוד. אבל הוא גם שלב הכרחי בדיאלקטיקה של שחרור.
