תוצאות והשפעות של מלחמת יום הכיפורים
¨ צה"ל הצליח, למרות ההפתעה ותנאי הפתיחה הקשים של המלחמה, לשנות את מהלכה, לעבור להתקפה וליצור מהפך במגמת מלחמת יום הכיפורים: לקראת סוף המלחמה מסתמן ניצחון ישראלי ברור בכל החזיתות, כאשר צה"ל נערך במרחק 40 ק"מ מדמשק ו- 101 ק"מ מקהיר.
¨ מחיר מלחמת יום הכיפורים בישראל היה כבד ביותר: 2,656 הרוגים, 7,251 פצועים, 301 שבויים, עשרות נעדרים (בהמשך נעשו פעולות נרחבות לאיתורם ואלה נמשכות עד היום), אבדות כבדות במטוסים וטנקים, כמו כן מחיר כלכלי כבד ביותר.
¨ בעקבות מלחמת יום הכיפורים נפגעה תחושת הביטחון והאמונה המלאה בתפיסה הביטחונית: אלו היו מעתה נתונים לביקורת ציבורית יסודית יותר. כמו כן התערער האמון בשורה של אישי ציבור בצבא ובדרג הפוליטי (בראשם שר הביטחון משה דיין).
¨ הוקמה ועדת חקירה ממלכתית: ועדת אגרנט – אשר חקרה את מחדלי מלחמת יום הכיפורים וכשלון המודיעין ומסקנותיה הופנו כנגד הדרג הצבאי: הרמטכ"ל רא"ל דוד אלעזר נאלץ להתפטר, ושורה של קצינים בכירים באגף המודיעין ובפיקוד דרום הודחו.(ביניהם: ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא ואלוף פיקוד דרום שמואל "גורודיש" גונן).
¨ הופעת תנועות מחאה: בעקבות מלחמת יום הכיפורים הופיעו בציבור תנועות מחאה אשר אנשיהן היו קצינים וחיילים שחזרו מן המלחמה. הידוע בין יוזמי תנועת המחאה היה סרן מוטי אשכנזי אשר במלחמה פיקד על מעוז "בודפשט" בצפון התעלה, המעוז היחיד שלא נפל בידי המצרים. תנועות המחאה קיימו הפגנות וקראו להתפטרות הממשלה ואישי מפתח בה. בין התנועות שקמו בעקבות המלחמה: "גוש אמונים" ו"שלום עכשיו".
¨ שינויים במפה הפוליטית: ועדת אגרנט החליטה שאינה חוקרת את הדרג המדיני ולכן הוא יצא פטור מן האחריות למחדלי מלחמת יום הכיפורים, אך תנועת המחאה נגד הממשלה הביאה להתפטרות שר הביטחון משה דיין ולאחריה להתפטרות ממשלת גולדה מאיר. הביקורת הציבורית הנמשכת על הממשלה סללה את הדרך למהפך הפוליטי של 1977 בו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד ובראשה מנחם בגין.
¨ התמודדות קשה עם השכול, הטיפול בנושא השבויים והנעדרים: נושאים כאובים אלו הפכו למרכזיים בציבור הישראלי. הוקם מרכז מיוחד לאיתור שבויים ונעדרים ונעשו מאמצים רבים בשנים הבאות להתחקות על גורלם של הנעדרים.
¨ הגברת הקיטוב בחברה הישראלית בענייני חוץ וביטחון: לאחר מלחמת יום הכיפורים בחברה הישראלית גבר הקיטוב בין אלו שקראו להגברת האחיזה של ישראל בשטחי "ארץ ישראל השלמה" ע"י התנחלות רחבת היקף ("גוש אמונים") לבין אלו קראו לויתורים טריטוריאליים משמעותיים לערבים תמורת הסדר שלום ("שלום עכשיו").
¨ הגברת תלותה של ישראל בארה"ב: עקב המחיר הכבד של מלחמת יום הכיפורים בנשק והנזק הכלכלי הכבד – גברה תלותה של ישראל בסיוע צבאי, כלכלי ודיפלומטי מצד ארה"ב.
¨ המלחמה סללה את הדרך לביקורו של הנשיא סאדאת בישראל (1977): לאחר מלחמת יום הכיפורים הושגו הסדרי הפרדת כוחות בין ישראל ומצרים ו"הסכם ביניים" לפיו נסוגה ישראל מחלק גדול מסיני. שני הצדדים גילו נכונות להיכנס למו"מ על שלום ונכונות זו הביאה לביקורו ההיסטורי של הנשיא סאדאת בישראל בנובמבר 1977, לשיחות שלום ולחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים (הסכם קמפ-דייויד) בשנת 1979.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון
