11 ביוני 1948: הפלגת "אלטלנה"
האונייה "אלטלנה", שנועדה להביא נשק וכוח אדם לאצ"ל, הפליגה מצרפת בחשאי. למרות הסכמים מוקדמים על שילוב האצ"ל בצה"ל, מועד ההפלגה לא תואם עם הנהגת האצ"ל בישראל. דבר הפלגתה נחשף בתקשורת הבריטית, והמידע הגיע לממשלת ישראל ולמפקד האצ"ל מנחם בגין.
15 ביוני 1948: תחילת המשא ומתן
האונייה התקרבה לחופי ישראל. הממשלה הציעה לרכוש את הנשק שעל סיפון האונייה, אך בגין סירב. חילוקי דעות נוספים התגלעו סביב מיקום הפריקה וחלוקת הנשק. הממשלה עמדה על כך שהנשק יועבר לצה"ל, בעוד בגין דרש שחלקו יישמר ליחידות האצ"ל.
20 ביוני 1948: האונייה מגיעה לכפר ויתקין
האונייה עגנה בכפר ויתקין, והחלה לפרוק עולים וציוד צבאי. הממשלה הורתה לכוחות צה"ל לכתר את האזור ולמנוע פריקת הנשק. לאחר שהוגש אולטימטום קצר לאנשי האצ"ל למסור את האונייה ותכולתה, פרצו עימותים בין אנשי אצ"ל לכוחות צה"ל. באותו יום נערכה ישיבת ממשלה שבה בן-גוריון קבע כי יש להשתמש בכוח אם לא תהיה ברירה.
21 ביוני 1948: קרב בכפר ויתקין
העימותים התדרדרו לקרב אלים. אנשי אצ"ל ניסו לשבור את המצור אך נתקלו בכוחות צה"ל. חילופי האש הביאו למספר הרוגים ופצועים משני הצדדים. בשעות הערב נמלטה "אלטלנה" ללב ים עם בגין וקבוצה קטנה של אנשי אצ"ל.
22 ביוני 1948: האונייה מגיעה לתל אביב
האונייה עגנה מול חופי תל אביב. כוחות צה"ל והפלמ"ח נערכו למנוע את פריקת הנשק. במהלך היום ניסיונות המשא ומתן כשלו. חברי ממשלה, בהם בן-גוריון, הבהירו כי האתגר המרכזי הוא שמירה על סמכות הממשלה ולא חלוקת הנשק.
22 ביוני 1948, בצהריים: תחילת הקרב בתל אביב
ניסיונות פריקת הנשק נענו בירי מצד צה"ל, והחלו קרבות בחוף תל אביב. אנשי אצ"ל ירו מתוך האונייה ומהחוף לעבר עמדות צה"ל, ובתגובה נפתחו חילופי אש כבדים.
22 ביוני 1948, אחר הצהריים: הפגזת "אלטלנה"
לאחר שאולטימטום נוסף לא נענה, הורה בן-גוריון להפגיז את האונייה. תותח צה"ל פגע במחסן הנשק של "אלטלנה", וכתוצאה מכך פרצה שריפה. רב החובל הורה לנטוש את האונייה, והנוכחים קפצו למים.
ערב 22 ביוני 1948: סיום הקרב
לאחר הפגזת האונייה, הסתיימו רוב העימותים. אנשי האצ"ל נכנעו, והקרב הגיע לסיומו. פלמ"ח וצה"ל השתלטו על החוף, והאונייה הבוערת הושארה במקום.
ראו: פרשת אלטלנה – סיכום מורחב
