סיכום: פרוייקט חוקה בהסכמה – עקרונות יסוד: זיקות חוץ וחיי משפחה

סיכום: פרוייקט חוקה בהסכמה – עקרונות יסוד: זיקות חוץ וחיי משפחה

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים

סיכומי מאמרים במדעי המדינה

11. זיקות חוץ

(א) מדינת ישראל תחתור לשלומם של אזרחיה ושל בני העם היהודי בכל מקום שהם.

בנושא זה לא התקיים כל דיון בוועדה והחלופות המתוארות כאן הן בבחינת הצעה ראשונית לדיון. החובה מובאת כאן, לגבי אזרחים,  מקובלת בכל המדינות, והיא חלק מן הזיקה המיוחדת בין מדינה ובין אזרחיה. אלא שסעיף קטן זה מדגיש גם כי לישראל חובה סיוע ליהודים בכל מקומות מושבם, גם אם אינם אזרחי ישראל. במובן מסוים, הדבר משלים את חוק השבות המקנה לכל יהודי זכות לעלות ארצה. יש לו מקבילה גם בהוראות החוק המעניקות לישראל סמכות שיפוט בעבירות שנעשו מחוץ לישראל נגד יהודי באשר הוא יהודי. היכולת לספק ליהודים הגנה היא אחד מן הטעמים המרכזיים להקמתה של מדינת לאום יהודית.

(ב) מדינת ישראל תפעל לשימורה ולטיפוחה של מורשת ישראל בארץ ובעולם.

הסעיף נוקט עמדה בנושא של המשמעות של היסוד ה"יהודי" של המדינה. בדרך הטבע, גם עניין זה שנוי במחלוקת. נראה כי יסוד זה אכן מרכזי הן במציאות של ישראל והן באידיאולוגיה המכוננת שלה.

זיקה בין מדינת לאום ובין תפוצותיה קיבלה הכרה גם בעקרונות המשפט הבינלאומי.

(ג) מדינת ישראל תקיים קשרים עם קהילות יהודיות בעולם

לדיון – הוספת סעיף שידון בזיקה של התושבים הערבים לעם הפלסטיני ולעמי ערב ולתרבותם. עולות כאן שאלות דומות לאלה שהועלו לגבי מעמדו של המיעוט הערבי בישראל בחוקה אגב סעיף 1 לפרק העקרונות. זכויות הפרט והקבוצה של תושבים ערביים כוללות גם פיתוח קשרים וזיקות, במסגרת החוק, עם קהילות לאומיות ותרבותיות מחוץ למדינה. יש לדון בשאלה אם יש להוסיף לכך הכרה חוקתית מפורשת בזיקות חוץ כאלה.

12. חיי משפחה

 

חלופה א'

הסעיף לא ייכלל בחוקה.

חיי משפחה: הוועדה קיימה דיון בזכות למשפחה במסגרת פרק הזכויות והדעה שנתגבשה היתה לא להתייחס לסוגיה זו בהצעת החוקה.

חלופה ב':

(א) המדינה תכבד את חיי המשפחה של תושביה.

(ב) פרטים לגבי הסדרי משפחה ייקבעו בחוק.

[(ג) גרסה ב':לא יינשא אדם בישראל אלא אם כן הוא פנוי הן לפי דין המדינה והן לפי דינו הדתי.]

סעיף 12 עוסק באחד הנושאים הטעונים ביותר בנושא החוקתי. זה אחד הנושאים שעיכבו חקיקתה של חוקה בישראל במשך השנים והוא עדיין ניצב כמכשול רציני בדרך לחקיקתה. גם כאן, חלק מן התמריץ לחוקה הוא ניסיון של חלקים בציבור הישראלי לשנות את המצב הקיים מעבר לשינויים הדרגתיים שקרו במציאות ובעקבות פסיקת בתי המשפט. מצד שני, חלק מן ההתנגדות לחוקה הוא ההכרה בכך שהיא עלולה לשנות את הסטטוס קוו הקיים לפיו יש מונופולין דתי (ואורתודוקסי) בנושאי נישואין וגירושין (ליהודים) ומעמד אישי בכלל (לאחרים).

ההצעות החוקתיות המובאות כאן משקפות אותו חלק מקשת הדעות שהיתה לו תמיכה כלשהי בדיוני הוועדה. לכן, למשל, לא נכללה בנוסח המובא כאן ההצעה לעגן בחוקה את שיטת המילט על פיה ענייני נישואין וגירושין ייחתכו עבור כל אדם על פי דינו האישי הדתי. האופציה המובילה היא הימנעות מאזכור של הנושא בפרק העקרונות. יש להזכיר כי בדיון סוער בוועדה על הזכות למשפחה הוחלט לא לכלול זכות כזו גם בפרק הזכויות. יצוין כי הימנעות מהכללת הנושא בחוקה (בהעדר שמירת דינים שאינה מוגבלת בזמן) עשויה לגרום לפרשנות שיפוטית שתבטל את החקיקה בתחום זה בטענה כי היא אינה מתיישבת עם הזכות לשוויון, חופש המצפון וחופש (מ)דת. זכויות אלה נדונות בפרק הזכויות.

ההצעות המובאות כאן לגבי הסדרה חוקתית של הנושא אינן מניחות שינוי מיידי בחוק הרלוונטי, אך הן מאפשרות אותו. אין ספק כי שינוי מוסכם ברמת החוק עשוי להקל מאוד על הדיונים וההסכמות ברמה החוקתית. ככל שהמצב החוקי קביל ומוסכם יותר – כך יש פחות חשש כי הוא יבוטל מכוח פרשנות החוקה או שיהיה לחץ פוליטי חזק לשינויו. מכאן שככל שהמצב החוקי מוסכם יותר קל יהיה לקבל חוקה כי לא יהיה חשש שהיא עלולה להביא לשחיקה במצב המשפטי הקיים בנקודה רגישה זו.

שוב, ההצעה החוקתית המוצעת כאן בחלופה ב' אינה משנה, כשלעצמה, את המצב הקיים. ניתן לומר, אם כי בדוחק רב, כי גם המצב הקיים, בצירוף של פרקטיקות נוהגות והכרה משפטית רחבה בפועל בצורות זוגיות שלא ניתן ליצור אותן בישראל כחוק, מהווה כיבוד של משפחה. יחד עם זאת, ברור כי הכרזה כללית כזאת תימצא במתח עם המצב המשפטי הקיים היום, שיש הסכמה רחבה כי הוא אינו עומד בדרישות יסודיות של זכויות האדם והאזרח (להזכיר – מדינת ישראל רשמה הסתייגות בנקודה זו כאשר חתמה על האמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות הכוללת זכות להינשא בלי הבדל גזע או דת). כאמור במבוא לפרק העקרונות, המתח בין ההכרזה החוקתית ובין המצב המשפטי הקיים (כמו גם המתח בין המצב המשפטי הקיים וזכויות האדם הכלליות המוכרות בפרק הזכויות) מחייב היערכות מיוחדת אם רוצים להגן על המצב המשפטי הקיים מפני ביקורת חוקתית. ההצעה הנוכחית אינה נותנת מעמד חוקתי למצב המשפטי הקיים. מי שירצה להגן עליו יצטרך למצוא כלים לעשות זאת באמצעות שמירת דינים ללא הגבלת זמן או הגבלת הסמכויות של הגוף המפרש והאוכף את החוקה לשנות את ההסדרים.

היסוד היחידי שמקבל כאן הגנה חוקתית בגרסה ב' של חלופה זו הוא הקביעה כי אדם לא יוכל להיכנס לקשר נישואין שיש בו הכרה רשמית (פרט לידועים בציבור) כאשר הוא אינו פנוי על פי דינו הדתי ודין המדינה. הצורך בדרישה כי אדם כזה יהיה פנוי הן על פי דין המדינה והן על פי הדין הדתי נובע מהצורך להגן על ילדים שלא יהיו בעלי מעמד פסול (כגון ממזרים) מפני שנולדו מקשר שבין אישה הנחשבת עדיין אשת איש אחד לגבר שאינו בעלה על פי הדין הדתי (אף אם הוא כבר אינו בעלה על פי הדין האזרחי).

בוועדה היתה הסכמה רחבה כי חשוב ואף מתחייב לשנות את דיני הנישואין והגירושין הנהוגים בישראל. לא מתקבל על הדעת כי אנשים שאינם יכולים להינשא על פי דין דתי אינם יכולים להינשא בישראל כלל. כך לגבי אנשים המשתייכים לדתות שונות, כך לגבי מי שאינו שייך לעדה דתית המוכרת בארץ וכך לגבי פסולי חיתון על פי דת שאינם פסולי חיתון על פי דיני מדינה מודרנית (כגון כהן וגרושה). אולם השאלה בפנינו כאן אינה אם יש לשנות את הדין אלא אם יש לעגן את ההסדרים בנושא זה בחוקה דווקא. למעט הטענה כי רק עיגונם בחוקה יאפשר להתגבר על המחלוקת, נראה כי יש הסכמה רחבה שענייני מעמד אישי ככאלה אינם שייכים לחוקה ובוודאי אינם שייכים לפרק העקרונות שלה. לכן נראה כי הסדרי מסגרת מן הסוג המצוין למעלה הם צורת ההסדרה העדיפה בהינתן רמת חוסר ההסכמה הקיימת.

שוב, ראוי להזכיר כי לאור העובדה שיש בנקודה זו מחלוקת הרי שהסעיף הקובע כיבוד חיי המשפחה עשוי לשמש בסיס לתקיפה בבית המשפט של הסדרים שאינם מכירים בזכויות של פסולי חיתון או זוגות חד מיניים להינשא. בעוד בישראל יש עדיין ויכוח על נישואין אזרחיים, בעולם מרכז הדיון הוא דווקא בזכויות של זוגות חד מיניים להינשא. במדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית ולאחרונה גם בדרום אפריקה אכן קבע בית המשפט כי הוראות של שוויון מחייבות את המדינה לאפשר לזוגות חד מיניים להינשא (ואינו מתיר להסתפק בהסדר זוגיות מיוחד) .

סוגיות בנושאי החוקה בישראל:

מבוא

אופי המדינה

מחויבויות יסוד

אזרחות

שבות

סמלי המדינה

שפה

ימי מנוחה

הלוח העברי וכשרות

זיקות חוץ וחיי משפחה

חינוך

מקרקעי המדינה

ירושלים כבירת ישראל

שמירה על המקומות הקדושים

רשויות השלטון

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: