האם דמוקרטיות מערביות באמת הפכו למקוטבת יותר מבחינה פוליטית, או שזו רק אשליה שמוזנת על ידי תקשורת וסנסציות ברשתות החברתיות? מחקר של דניאל דלה פוסטה מ-2021, שפורסם ב-American Sociological Review, מציע תשובה מפתיעה לשאלה הזו. במקום לחשוב על הקיטוב הפוליטי כעל חיזוק של הבדלים קיימים, דלה פוסטה מציע דימוי אחר: קיטוב שמתפשט כמו כתם נפט – מתחיל מנקודה מסוימת ומתפשט בהדרגה, עד שהוא מכסה שטחים רחבים בהרבה ממה שחשבנו.
מה הבעיה עם הדרך שבה אנחנו מודדים קיטוב?
הגישה המסורתית לחקר קיטוב פוליטי גורסת שפלגים פוליטיים הופכים ליותר קיצוניים בעמדותיהם המקוריות – כלומר, הליברלים נעשים יותר ליברלים, והשמרנים נעשים יותר שמרנים. אך כאשר בוחנים את הדעות הפוליטיות של הציבור הרחב לאורך השנים, התמונה פחות ברורה. דלה פוסטה מציין שמדדים מסורתיים של קיטוב פוליטי לא מראים עלייה דרמטית בעמדות הקיצוניות של הציבור. רוב האנשים מחזיקים בעמדות מגוונות ומורכבות, שחלקן אינן נופלות בצורה נקייה לקטגוריות "שמאל" או "ימין".
כתם נפט במקום גדרות גבוהות
דלה פוסטה מציע לראות את הקיטוב כפועל יוצא של שינוי במבנה הדעות שלנו, ולאו דווקא כהחמרה של עמדות קיימות. אם בעבר אנשים יכלו לחלוק על נושאים מסוימים אך למצוא הסכמות באחרים – למשל, לתמוך במסים גבוהים אך גם להיות בעד הזכות להחזיק בנשק – הרי שהיום הדעות הללו מתקבצות ל"חבילות" קוהרנטיות יותר. כך, אם אתה יודע מה דעתו של אדם על שינויי אקלים, יש סיכוי גבוה בהרבה שתוכל לנחש את עמדתו על הפלות, הגירה, או זכויות להט"ב.
איך זה קרה?
החוקר השתמש בנתונים מה-General Social Survey, סקר שמנטר את עמדות הציבור האמריקאי מאז 1972, ובחן אלפי שאלות דעת קהל לאורך 44 שנים. במקום לבדוק כל נושא בנפרד, הוא יצר רשת של "אמונות" – מערכת קשרים בין עמדות שונות, ובדק כיצד קשרים אלו השתנו עם הזמן. התוצאות מראות שבמהלך העשורים האחרונים, הרשת הפכה ליותר ממוקדת ומקובצת – כלומר, עמדות שבעבר לא היו קשורות זו לזו נעשו קשורות יותר, ויצרו בלוקים ברורים של דעות.
מה ההשלכות של זה?
הממצאים של דלה פוסטה מסבירים מדוע כל כך קשה לנהל שיח פוליטי בימינו. בעבר, ייתכן ששני אנשים בעלי עמדות מנוגדות בנוגע למדיניות כלכלית היו יכולים למצוא מכנה משותף בנוגע למדיניות חוץ. כיום, חבילות הדעות הצמודות מקשות על חיבורים כאלה – אם אתה לא מסכים עם מישהו בנושא אחד, סביר להניח שלא תסכים איתו גם בנושאים רבים אחרים.
האם יש דרך חזרה?
בעוד שהמחקר של דלה פוסטה מספק הסבר חשוב לתהליך הקיטוב, הוא אינו מספק תשובה חד-משמעית לשאלה כיצד ניתן להפחית את התופעה. ייתכן שהפוליטיזציה של נושאים חדשים – כמו מוזיקה, אוכל, או אפילו סגנון חיים – רק תחמיר את המצב. אבל אם נבין שהקיטוב לא נובע רק מהחמרת ההבדלים אלא מהתלכדותם של דעות לנרטיבים ברורים ונוקשים, ייתכן שנוכל להתחיל לפרק את התבניות הללו ולחפש שוב נקודות של הסכמה.
