סיכום: יהודה המכבי ומרד החשמונאים

מתתיהו הכוהן ישב במודיעין. היו לו חמישה בנים: יוחנן, שמעון, יהודה, אלעזר ויונתן. למודיעין הגיעה קבוצה של חיילים אשר פקדה על התושבים לזבוח לאלים. מתתיהו סרב למלא פקודה זו, הרס את המזבח, הרג את המפקד ואת אחד היהודים שניגש למזבח. כתוצאה מכך נאלצה משפחתו לברוח ממודיעין ולהימלט להרים. מתתיהו הנהיג את המרד שנה. לאחר מותו הנהיגו ילדיו את מרד החשמונאים ובראשם יהודה המכבי.

מנהיגותו של יהודה המכבי במרד החשמונאים

רקע – בהנהגתו של יהודה המכבי, החלו המורדים לגלות העזה רבה יותר והגיעו להתמודדות עם הצבא הסורי.

חשוב לשים לב כי חלו שינויים במטרות המלחמה תוך כדי הקרבות ובעקבות ההישגים הצבאיים, וכן בגלל חולשתה של האימפריה הסלבקית, שסבלה ממאבקים על כס המלוכה. כמו כן חלו שינויים בצבאו של יהודה – מצבא מתנדבים קטן עם ציוד צבאי דל, שנלחם מלחמת גרילה, הוא הופך לצבא מאומן, מצויד היטב שאימץ שיטות מלחמה הלניסטיות.

חשוב לציין כי ישנם הישגים אשר נבעו כתוצאה ממשא ומתן עם המנהיגים הסלבקים ומהברית עם רומא בשנת 161 לפנה"ס (ברית בין שווים). הייתה זו ברית הגנה בין יהודה לרומא. בברית זו התחייבו היהודים לעזור לרומאים במלחמותיהם ואילו רומא התחייבה לעזור ליהודים במלחמותיהם. ברית זו נבעה מן האינטרסים של רומא להחליש את הממלכה הסלבקית. הברית בין היהודים לרומא, חודשה עד ימי יוחנן הורקנוס. ברית זו סימלה הכרה רשמית של רומא במעמדה ובחירותה של יהודה ובמכבים כמנהיגים החוקיים של יהודה.

השלב הראשון במלחמותיו של יהודה המכבי

יהודה המכבי ניהל את מלחמתו בעזרת צבא מתנדבים שכלל בעיקר איכרים. הלוחמים המתנדבים התגייסו על פי צורכי הלחימה, וכאשר הסתיימו הקרבות חזרו רובם לכפריהם ולאדמתם. במלחמותיו השתמש בשיטת מארב בעיקר בלילות.

תחת מנהיגותו של יהודה המכבי החלו המורדים לגלות העזה רבה יותר והגיעו להתמודדות עם הצבא הסורי. יהודה ואנשיו השתלטו בעיקר על האזורים הכפריים בהם הייתה להם תמיכה. ככל שגבר כוחם הם הגבירו את הלחץ על המתייוונים בירושלים ועל חיל המצב הסורי, לכן הגיעו חילות עזר סורים מחוץ ליהודה לארץ. הקרבות התנהלו באזורים ששלטו על הדרכים ליהודה.

ארבעת הקרבות של השלב הראשון הסתיימו בניצחון היהודים. ליסיאס, עמד בראש הצבא בקרב הרביעי על בית צור, החל לנהל משא ומתן עם היהודים מתוך מגמה לבטל את הגורם המיידי למרד – הגזרות. המלך, אנטיוכוס ה -4 הוציא איגרת שבה וויתרה המלכות על כפייה דתית לגבי יהודים שיהיו מוכנים להפסיק את המרד נגד השלטון.

ליסיאס והמלך לא פונים ליהודה המכבי אלא פונים לנציגות הרשמית של היהודים-מועצת הזקנים, שהייתה מתייוונת. בית המקדש לא נמסר לאנשי יהודה המכבי, אלא נשאר בטומאתו ונשלט בידי מנלאוס וחבריו.

זמן קצר לאחר מכן מת אנטיוכוס ה-4 ויהודה מנצל זאת ומשתלט על ירושלים ומטהר את בית המקדש (כסלו 164 לפנה"ס). רק בחקרא נשאר חיל מצב ומתייוונים קיצוניים שנמלטו לשם.

בעקבות ניצחונות יהודה, נוצרה מתיחות באזורי הארץ שבהם ישבו יהודים לבין הנוכרים. היהודים בכל רחבי הארץ ראו במכבים כמנהיגים ומגנים.

תאור הקרבות בשלב הראשון של מרד החשמונאים

1. קרב נגד אפולוניוס מעלה לבונה 167 לפנה"ס – יהודה נקט בתכסיס מארב. אפולוניוס נפל בקרב ויהודה ניצח.

2. קרב נגד סירון בית חורון 166 לפנה"ס – סירון היה אחד ממפקדי הצבא הסלבקי בארץ הוא מחליט לתקוף את יהודה ממערב ומנסה לעלות להרי גופנה דרך מעלה בית חורון.

יהודה המכבי נוקט בשיטת מארב ומתנפל על צבא סירון בהיותו בחלק הגבוה והקשה של המעלה. צבא סירון נסוג לאחר ש-800 מאנשיו נהרגו.

3. קרב אמאוס נגד גורגיאס 165 לפנה"ס – אנטיוכוס שומע על יהודה אך במקום להתפנות למלחמה בארץ ישראל הוא עוזב את אנטיוכיה ומגיע לפרס להילחם. ליסיאס מגיע לארץ(קרב ראשון עם ליסיאס). הוא מחליט לחסל את יהודה ולהשמיד את רוב האוכלוסייה היהודית על ידי מכירתם לעבדים. ליסיאס שולח חיל פרשים בפיקודם של שלושה מצביאים: תלמי, ניקנור וגוריאוס. יהודה המכבי מכנס את אנשיו בעיר מצפה – שם התפללו לה'. הכוחות הסלבקים מקבלים מידע על הכינוס במצפה. גורגיאס לוקח עמו כוח מובחר ומתכנן להפתיע את הכוח היהודי בלילה. יהודה המכבי שמע על כך עוזב את המצפה ופונה לאמעוס על מנת לנצל את העדרותם של הכוחות המעולים בצבא ואת השאננות של אלה שנותרו.

יהודה נוקט בשיטה של מארב ומתקיף את המחנה.

קרב אמעוס נחשב לאחד הקרבות הקלאסיים בהיסטוריה הצבאית של עם ישראל. בקרב זה גילה יהודה המכבי את כישרונותיו הצבאיים. הוא תכנן את ההתקפה על פי לוח זמנים מדויק, הפעיל מודיעין יעיל ומהיר אשר סיפק לו מידע אמין בזמן ובמהירות. הוא הכיר טוב את תנאי השטח והיה בעל יכולת ניווט מעולה. כושרו של יהודה כמנהיג לוחם מתגלה גם בטיפוח רוח הלחימה והרגש הלאומי על ידי כינוס הלוחמים במצפה (קשור לעברו המפואר של העם). יהודה לא משתמש בלוחמת לילה משום שחייליו לא מורגלים לכך ואולי משום שהיו עייפים ממסע ארוך ומפרך.

4. הקרב עם ליסיאס 164 לפנה"ס (קרב שני עם ליסיאס)– יהודה שולט כעת בכול ארץ יהודה. ירושלים נמצאת עדיין בידי היוונים, אשר חנו במבצר החקרה. חילות יהודה הלכו וגדלו משום שרבים שעמדו בצד הצטרפו לצבאו של יהודה המכבי. ליסיאס מגיע מסוריה עם חיל גדול. הקרב נערך ליד בית צור (עיר מבצר ליד חברון). יהודה המכבי חסם את דרכו של ליסיאס, הדף את האויב והניסו. ליסיאס חזר לסוריה לאחר ששמע שהמלך אנטיוכוס מת.

יהודה מנצל את המצב. עולה לירושלים ומטהר את בית המקדש. המתייוונים ברחו לחקרה.

השלב השני של מלחמות יהודה המכבי

1. קרב בית צור 162 לפנה"ס – שלב זה החל במסעו של ליסיאס לארץ. לאחר שיהודה המכבי מטהר את המקדש החלו התנגשויות בין יהודים לנוכרים ברחבי א"י. לאחר מכן הוא נחלץ להגן על היהודים בגלעד, בגליל, בבשן ובגולן.

במקביל ליסיאס הופך לעוצר המלך (המלך בן 8) . יהודה המכבי יודע כי ברגע שליסיאס יבסס את מעמדו באנטיוכיה הוא יחזור לארץ מכיוון שליסיאס לא יכול להתעלם מהפעולות של יהודה, ובעיקר מן המצור שהטיל על החקרה וסיכן את קיומה. בראש צבא גדול הגיע ליסיאס ליהודה. ליד בית זכריה התנהל קרב קשה שבו הובס יהודה. (אלעזר נופל בקרב זה – סיפור הפיל). בקרב זה השתמשו הסורים בפילים. יהודה ואנשיו נסוגו לעבר ירושלים וליסיאס שם מצור עליהם בהר הבית. אולם, בגלל קשיים בממלכה הסורית נאלץ ליסיאס לוותר על המשך המצור ולהגיע להסכם פשרה עם יהודה ואנשיו. בית המקדש הוחזר ליהודים נאמני התורה. הוכרז על ביטול מוחלט של מדיניותו של אנטיוכוס ה-4 כלומר, הוא מבטל את הגזירות ומחזיר את חופש הדת. מנלאוס, המתייוון הקיצוני הוצא להורג ובמקומו נתמנה אדם בשם אליקימוס שהיה מתיוון מתון.

גם בקרב זה הוכיח יהודה כשרונות צבאיים, הכרת השטח, תכנון מעולה של המערכה, שליטה על הכוחות, טיפוח רוח הלחימה, ההקרבה של הלוחמים. אבל כל אלה לא הועילו לו משום שהאויב הכיר את השטח מהמסע הקודם ולמד את שיטותיו ודרכי מחשבתו של יהודה המכבי.

2. קרב כפר שלם הקרב הראשון נגד ניקנור 162 לפנה"ס – אליקימוס שהיה מתייוון קרא לשלום. רבים מהיהודים האמינו לו ולכן זנחו את בית חשמונאי. למרות הבטחותיו פונה אליקימוס נגד ה"חסידים" והרג רבים מהם. היהודים קוראים ליהודה. אליקימוס קורא למלך שיבוא לעזרתו. הוא שולח את שר הצבא שלו – ניקנור. ניקנור רוצה לשחרר את הדרך לבית חורון. בקרב נהדף ניקנור ונכשל.

3. קרב חדשה קרב שני נגד ניקנור 161 לפנה"ס – ניקנור יוצא מירושלים לכיוון בית חורון. לעזרתו מגיע חיל עזר סורי-יווני שבא מהשפלה. ניקנור נודע בשנאתו ליהודים והיהודים חוששים שהגזרות יחזרו. בדרכו חזרה לירושלים מבית חורון מתקיף אותו יהודה. מטרתו של יהודה המכבי להרוג את ניקנור ואכן בקרב זה ניקנור נהרג (יום זה י"ג באדר נחשב ליום טוב והוא נקרא "יום ניקנור").

4. קרב אלעשה 161 לפנה"ס – בעקבות הניצחון על ניקנור הצליח יהודה להשתלט על ירושלים. אליקימוס בורח לאנטיוכיה. דימיטריוס, המלך מחליט לטפל ביהודה המכבי ביד קשה והוא שולח לארץ את בקחידס.

בקחידס מתכנן בצורה קפדנית את מסעו. הוא מפיק לקחים מהקרבות הקודמים הצבא הסלבקי נע בעמק הירדן – שטח שלא היה מיושב על ידי יהודים ולכן יהודה המכבי לא הספיק לחסום אותו. כנראה שהיהודים לא ציפו לצבא מכיוון זה. דרך זו כפתה על יהודה לחשוף את כוחותיו בשטח הלחימה, זוהי דרך שלא מאפשרת הצבת מארבים. האפשרות היחידה שהייתה ליהודה המכבי לעכב את האוייב הייתה להתייצב מולו בדרך הראשית מה שנתן יתרון לסלבקים. הייתה זו הפעם הראשונה בה הכתיב הצבא הסלבקי על יהודה המכבי את שדה הקרב. על רקע זה יש להבין את "משבר המוראל" שפרץ בין לוחמיו לפני הקרב. הכוח היהודי נמחץ "בין הפטיש לסדן" ויהודה המכבי נפל בקרב.

סיכום מלחמות יהודה המכבי

קרבות מייצגים/חשובים:

קרב בית חורון

קרב אמעוס

קרב אלעשה

הסיבות לנצחונו של יהודה המכבי בשלב הראשון –

צבאו של יהודה המכבי היה קטן ונייד, מכיר את הדרכים הפנימיות באיזור יהודה, בעל מוטיבציה חזקה, נלחם מלחמת גרילה תוך ניצול פני השטח. יהודה המכבי מגלה תושיה, מקוריות וכשרון צבאי. הדוגמא: קרב אמעוס.

חולשתו של הצבא הסורי/הסלבקי נבעה מאי הערכת כוחו של היריב, קושי לנייד צבא כבד בדרכים שעולות לירושלים והקושי להגיב להתקפות פתע. החולשה מבעה גם ממאבקים שהתחוללו באימפריה כולל כניסתה של רומא.

הסיבות למפלה בקרב אלעשה

יהודה נלחם נגד צבא סורי גדול ומצוייד היטב.

בקרב האחרון ירד כוחו של יהודה המכבי – אחרי ביטול הגזרות רבים מהמגוייסים לא מצאו סיבה להמשיך להלחם וחזרו לבתיהם.

פעם הראשונה בה הכתיב הצבא הסלבקי על יהודה המכבי את שדה הקרב. על רקע זה יש להבין את "משבר המוראל" שפרץ בין לוחמיו לפני הקרב, והוויכוח בינו לבין אנשיו בשאלה האם להלחם כן או לא, דבר שלא היה בעבר באף קרב אחר.

הישגיו של יהודה המכבי כלפי חוץ

* יהודה המכבי הדף את ההתקפות הצבאיות על יהודה מצד מצביאיו של אנטיוכוס אפיפנס (הישג זה התקיים לטווח קצר בלבד).

* טיהור בית המקדש.

* השלטון הסלבקי מכיר בזכותם של היהודים לחיות על פי מנהגיהם הדתיים.

הישגי יהודה המכבי כלפי פנים

* גיבש מנהיגות לאומית אלטרנטיבית לאצולה הכוהנית בירושלים בעקבות ההתנגדות לגזירות הדת והמרד.

* בהנהגת יהודה המכבי חוסל מעמדם של המתייוונים ובמקומם סדר חדש – הכהונה הגדולה המשיכה לעמוד בהנהגת יהודה, אך בראשה עמדו החשמונאים.

* הוא הצליח לגבש את האיכרים ביהודה לצבא עממי הלוחם בשיטות מודרניות במושגי התקופה (שיטת הפלנקס).

מטרותיו – לבטל את הגזרות של אנטיוכוס ה -4 על הדת היהודית ולטהר את בית המקדש שחיללו המתייוונים.

ליהודה המכבי היו שני הישגים חשובים:

א. ביום כ"ה בכסלו בשנת 164 לפנה"ס טוהר בית המקדש וחודשה בו עבודת הקורבנות.

ב. בשנת 163 לפנה"ס הודיע המלך אנטיוכוס ה-5 על ביטול הגזרות ועל הדחת הכוהן הגדול המתייוון מנלאוס והוצאתו להורג.

טבלת סיכום מלחמות יהודה המכבי

ראו גם: מרד החשמונאים: בין מאבק דתי למאבק פוליטי

יהודה המכבי כמנהיג צבאי: ניתוח האסטרטגיות הצבאיות של מרד החשמונאים