שפרה ופועה מורדות בפרעה וגם בעמרם

בספר שמות פרק א' מסופר על "מְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה" (שמות א ט"ו) שמצוות על ידי פרעה להרוג כל בן עברי עם לידתו. המדרש מציע כמה מחשבות יצירותיות על מקור שמן ומספר סיפור מרתק על גבורתן של נשים שהעזו לעמוד כנגד גברים חזקים.

שפרה המשפרת והמפרה

מדרש שמות רבה (א, י"ג) שואל מי היו המיילדות הגיבורות. תשובה אחת היא של רב האומר כי היו אלו כלה וחמותה – יוכבד ואלישבע בת עמינדב. תשובה נוספת היא של ר' שמואל בר נחמן הטוען כי היו אלו אישה ובתה – יוכבד ומרים. ואם אכן הייתה זו מרים מחשבים החכמים ומוצאים שגילה היה חמש באותו זמן והייתה משמשת בתור העוזרת של אמה.

אך מדוע קוראים להן שפרה ופועה? שפרה משפרת את התינוק כאשר הוא נולד מלא דם, ואילו פועה הייתה פועה (לוחשת) ברכות לתינוק. אפשרות אחרת היא שפרה משום שבזכותה פרו בני ישראל. פועה שהייתה מפיעה (מנשימה) את התינוק כשכבר חשבו שהוא מת. שפרה שפרה את מעשיה לפני אלוהים ופועה הופיעה את ישראל לאלוהים ולכן נקשרת לפסוק "בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה" (איוב כ"ו, י"ג).

פועה פועה פיה

על פי המדרש פועה נקראה כך גם משום שהופיעה פנים (התחצפה) לפרעה, זקפה את אפה מולו ואמרה לו: אוי לך כשתבוא בדין וחשבון עם אלוהים!. בתגובה רצה פרעה להרוג את פועה ואילו אז התערבה אמר שפרה ששפירה את המצב ופייסה את המלך. פועה גם התחצפה לאביה עמרם שהיה ראש הסנהדרין (בית הדין היהודי העליון) באותו זמן. על פי המסופר, בעקבות גזירות פרעה להרוג כל ילד לא ראה עמרם טעם בילודה וגירש מעליו את אשתו. בעקבותיו עשו כן כל העם עד שאמרה לו בתו פועה: הגזרה שלך קשה משל פרעה! הוא גזר להרוג רק את הזכרים, ואתה הורג גם את הזכרים וגם את הנקבות. ולא רק זאת, אלא שפרעה הוא רשע ולכן אולי יצליח במעשיו, אבל אתה צדיק ולכן אתה בטוח תצליח בגזרה שלך. מיד התעשת עמרם והחזיר את אשתו, וכמוהו עשו כל העם. ולפועה קוראים כך משום שהופיעה פנים כנגד אביה.