מי מחליט מה זו עבריינות? החשיבה המהפכנית של מישל פוקו

הפילוסוף הצרפתי השנוי במחלוקת מישל פוקו (1926-84) השפיע עמוקות על האופן שבו אנחנו מבינים את הכוח בחברה שלנו, ועזר לנו להבין כיצד נוצרת עבריינות.

פוקו התעניין בשאלה כיצד מוסדות משתמשים במדע ובידע כמכשיר כוח על מנת להכפיף בני אדם לשליטתם של מומחים. בדומה לפרידריך ניטשה, הוא חשב שיש קשר הדוק בין ידע לבין כוח. פוקו החל את הביקורת שלו עם מוסד הפסיכיאטריה דרך מחקר היסטורי על האופן בו נהגו באירופה בחולי נפש. פוקו הראה שהדרך בה התייחסו למשוגעים נבעה בעיקר מהצורך להגדיר מהי שפיות, וכתוצאה מכך מי שפוי ומי לא.

הפילוסופים הגדולים: מישל פוקו

באחד מספריו החשובים ביותר, "לפקח ולהעניש", בוחן פוקו את מושג הכלא וההתפתחות ההיסטורית של שיטת הענישה בכליאה. פוקו הסכים כי שיטת כליאה היא הומנית יותר לעומת שיטות ענישה אחרות. אך גם כאן הוא ביקש להראות כיצד משמשים בתי הכלא כדי לשלוט בהתנהגות התקינה לא רק של פושעים, אלא למעשה של כולם.

עוד חיבור מפורסם בו יישם פוקו את אותה שיטה הוא "תולדות המיניות". פוקו, שהיה בעצמו הומוסקסואל בתקופה בצרפת בה היה חייב להיות בשל כך במחתרת, שרטט היסטוריה של תפיסת המיניות באירופה. הוא הראה כיצד הפך המין לנושא מחקר של הרפואה והפסיכיאטריה שהחלו לחלק בין התנהגויות מיניות "תקינות" ו-"סוטות" ולמעשה יצרו את ההבדלים בין אנשים רגילים ו"סוטים". פוקו מציג את החברה הויקטוריאנית ככזו המנסה לדכא ולשלוט במיניות. טענתו המפורסמת של פוקו היא שלמרות שיחסי מין חד-מיניים היו קיימים לאורך ההיסטוריה, הומוסקסואליות כזהות מהותית היא המצאה חדשה (שעד לפני כמה עשורים נחשבה גם במערב כעבריינות).

לסיכום, פוקו הראה כיצד עבריינות היא תוצאה של מוסכמות ודינמיקות חברתיות. הוא עוד הראה כי לחברה למעשה דרושים עבריינות על מנת להגדיר את גבולות המותר והאסור, הנורמלי והסוטה.

לקריאה נוספת:

פנאופטיקון – האח הגדול הראשון היה בית כלא

אלו הם מים: לגלות את האקווריום שבתוכו אנחנו חיים

סוגי מנהיגות נפוצים

שבעה סוגי מנהיגות נפוצים על פי המחקר בתחומי הסוציולוגיה הארגונית וניהול עסקי.

עוד דברים מעניינים: