סיפור חלומו של יעקב בבראשית כ"ח, י"ב אודות "סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו" קיבל במרוצת הזמנים מאות ואלפי פירושים שונים. פירושים אלו נעים בין ייצוג של יחסי כוחות פוליטיים בעולם ועד למעשה אהבים בין השמיים והארץ.
הפילוסוף היהודי פילון האלכסנדרוני, שחי במצרים סביב שנת 0 לספירה, הציע בחיבורו "על החלומות" ארבעה פירושים פילוסופים לסיפור חלום סולם יעקב:
חלום יעקב. ויליאם בלייק. 1805 אפשרות אחת שמציע פילון היא שהמלאכים העולים והיורדים מייצגים את נשמות האדם היורדות לעולם ועולות ממנו, כלומר סמל של גלגול נשמות.
אפשרות נוספת לפירוש חלום יעקב היא כי הסולם מייצג את הנפש האנושית. בפרשנות זו המלאכים העולים והיורדים הם הידיעה ("לוגוס") האלוהי. הם מושכים מעלה את הנפש המבקשת להתעלות ומניחים אותה במנוחה חומלת על האדמה.
דרך אחרת לראות בסולם יעקב כסמל לנפש האנושית על פי פילון היא לראות על עלית וירידת המלאכים כיחס בין מעשים נעלים וחטאים. הירידה והעליה של המלאכים היא כמו עלייתה של הנפש אל הטוב וירידתה אל הרע.
לבסוף מדמה פילון את תנועתם של המלאכים לרצף השינויים בקיומו של האדם. תנועת המלאכים על הסולם למעשה מייצגת כי דבר אינו קבוע בעולם (זולת הסולם עצמו) וכי הקיום האנושי נמצא במצב של שינוי מתמיד.
פאול טיליך (1886–1965), תיאולוג ופילוסוף גרמני-אמריקאי, הוא אחד ההוגים המרכזיים של המאה ה-20 בתחום התיאולוגיה הפרוטסטנטית. אחד מהיבטי הגותו המשמעותיים ביותר הוא תפיסת האלוהים כ"יסוד
