במיתולוגיה היוונית זאוס הוא מלך האלים, שליט הר האולימפוס, ואל השמים, מזג האוויר, הרעמים, הברקים, החוק, הסדר והצדק. הוא בנם הצעיר של קרונוס וריאה. הוא הפיל את קרונוס וזכה לעצמו בריבונות השמיים. באמנות הוא מתואר כאדם מלכותי ובוגר עם דמות חסונה וזקן כהה. המאפיינים האופיינים שלו הם השרביט המלכותי וברק. החיות הקדושות שלו כוללות את הנשר ואת השור. שמו של זאוס במיתולוגיה הרומית הוא יופיטר.
זאוס נשוי להרה שהיא גם אחותו. בנוסף הוא אחיהם של פוסידון, האדס, דמטר והסטיה. הוא הוליד רבים מהאלים האולימפיים: אתנה, פרספונה, ארס, אפולו וארטמיס, דיוניסוס ועוד אלים וגיבורים נוספים. רק ארס נולד לזאוס מהרה, כל היתר היו מחוץ לנישואין.
לאחר שזאוס הדיח את קרונוס, הוא, פוסידון והאדס ערכו הגרלה כדי לחלק בניהם את הקוסמוס. זאוס קיבל את השמיים והמקור שלו היה ככל הנראה כאל של מזג האוויר המשליך ארצה את הברקים שחישל בעבורו הפייסטוס. מאוחר יותר, הוא כלל גם את הסדר, החוק והגורל. זאוס נחשב לחזק יותר מכל האלים האחרים ולכן שלטונו נותר ללא עוררין. בתור הזכר אלפא של הר האולימפוס, היו לו מספר עצום של רומנים עם אלות ונשים בנות-תמותה כאחד. בהתאם היו לו גם ילדים רבים כתוצאה מהעניינים האמורים. לעתים קרובות הוא לבש צורה של בעלי חיים כדי לפתות נשים בנות-תמותה.
סיפורי זאוס
פרט לסיפור על הפלת הטיטאנים, רוב הסיפורים המוכרים ביותר של זאוס מתרכזים סביב הפיתוי שלו (או אונס) של נשים שונות. להלן כמה מהבולטים שבהם:
לדה: לדה הייתה אשתו של טינדארוס, מלכת ספרטה. עם זאת, זאוס רצה בה, ולכן הוא הפך לברבור או פיתה או אנס אותה, בהתאם לגרסת הסיפור. לדה שכבה עם בעלה באותו לילה, ואז הטילה שתי ביצים מביצה אחת הגיעו ילדיה עם זאוס, הלנה (שחוללה את מלחמת טרויה) ופולידאוקס (או פולוקס). מהביצה השנייה יצאו ילדיה עם טינדארוס: קסטור וקליטמנסטרה.
אירופה: זאוס ראה ורצה את אירופה היפה, אצילה פיניקית. הוא התחפש לשור לבן בקרב העדרים של אביה. כשיצאה עם שפחותיה, היא התפעלה מהשור היפה וטיפסה על גבו. הוא ניצל את ההזדמנות לקחת אותה משם, שוחה מעבר לים לכרתים. לאחר שלזאוס היו איתה כמה ילדים, היא נישאה למלך כרתים. שמה של היבשת "אירופה" מגיע מאירופה.
דנאה: דנאה הייתה בתו של המלך אקריסיוס מארגוס. המלך הזה שמע נבואה שבנה יפיל אותו, ולכן הוא נעל את דנאה במגדל כדי שאף אחד לא יוכל לגעת בה. עם זאת, זאוס הפך לגשם זהב, זלג אל תוך רחמה וכך נולד פרסאוס. המלך זרק את דנאה ופרסוס לים בתיבת עץ וזאוס ביקש מפוסידון להציל אותם.
האלים האולימפיים
ראו גם: רשימת האלים במיתולוגיה היוונית
