לאחר שהרג את מדוזה ולקח את ראשה, פרסאוס עף חזרה לביתו על גבי סנדלי הכנפיים שנתנה לו הרמס. במהלך מסעו, חלף מעל חופיה של אתיופיה (בגרסה היוונית), שם הבחין במחזה נורא: אישה צעירה ויפה, אנדרומדה, כבולה אל סלע ליד הים, כאשר גלים זועפים מאיימים לבלוע אותה.
פרסאוס, שנדהם מיופייה, ירד מהאוויר ושאל את הנערה לפשר מצבה. אנדרומדה, בעיניים מלאות פחד וייאוש, הסבירה כי אמה, המלכה קאסיופאה, התרברבה כי יופייה עולה על זה של הנראידות – נימפות הים. בשל גאוותה, פוסידון, אל הים, שלח מפלצת ימית איומה להחריב את ממלכתם. האורקל ניבאה כי הדרך היחידה להציל את הארץ היא להקריב את בת המלך, וכך נמצאה אנדרומדה כבולה וממתינה לגורלה.
בדיוק אז, המים החלו לגעוש, והמפלצת הימית האיומה הגיחה מתוך הגלים, עורה מחוספס כשריון ודמותה מטילה אימה. פרסאוס, בנחישות של גיבור, לא היסס. הוא פנה למלך קפיאוס ואמר: "אם תבטיח לי את ידה של אנדרומדה, אני אשמיד את המפלצת ואציל את ארצכם." המלך, שהיה אחוז ייאוש, הסכים מיד.
פרסאוס המריא לשמים, משקיף מלמעלה על המפלצת. כשהיא התקרבה כדי לטרוף את אנדרומדה, הוא צלל במהירות, שולף את חרבו ומנחית מכות על גופה הקשוח. הקרב היה עיקש, אך בעזרת מהירותו ותושייתו, פרסאוס הצליח להנחית את המכה הקטלנית. המפלצת השמיעה שאגה נוראה וצנחה חסרת חיים למעמקים.
אנדרומדה חולצה מכבליה, וההמונים פרצו בקריאות שמחה. ההכנות לנישואיהם של פרסאוס ואנדרומדה החלו מיד, אך רגע לפני החתונה, פרץ אולם המלכות אויב בלתי צפוי: פיניוס, ארוסה המיועד של אנדרומדה, שדרש את ידה חזרה.
קרב פרץ בין פרסאוס לבין אנשיו של פיניוס, אך כשמצב העניינים הפך מסוכן, שלף פרסאוס את ראשה של מדוזה. פיניוס וכל חייליו הפכו מיד לאבן.
פרסאוס ואנדרומדה נישאו, ויחד חיו חיים מאושרים. לאחר מותו, הפך אותה זאוס לקבוצת הכוכבים אנדרומדה, כהוקרה לסיפורה המופלא.
כך הסתיים מסעו של פרסאוס – לא רק כלוחם שהביס את מדוזה, אלא גם כגיבור שהציל ממלכה, התאהב והקים שושלת מפוארת.
