אדיפוס, נסיך תבאי, לא ידע שהגורל ארג לו עתיד אכזרי עוד בטרם נולד. האורקל מדלפי ניבאה להוריו, המלך לאיוס והמלכה יוקסטה, כי בנם יגדל ויהרוג את אביו ויישא את אמו לאישה. בחרדה עמוקה, השניים החליטו להיפטר מהתינוק ושלחו משרת לנעוץ מסמרים ברגליו ולהשליכו להרים.
אך הגורל לא ניתן לשינוי. הרועה שחמל על הילד מסר אותו למלך פוליבוס ומלכתו מרופה מקורינתוס, שגידלו את אדיפוס כבנם. כשהתבגר, שמע שמועה מטרידה כי אינו בנה האמיתי של המשפחה. נחוש לדעת את האמת, פנה אל האורקל בדלפי, ושם שמע נבואה מצמררת: "אתה תהרוג את אביך ותתחתן עם אמך."
המום ואחוז אימה, אדיפוס החליט לעזוב את קורינתוס כדי למנוע מהנבואה להתגשם. בדרכו לתבאי, פגש באיש זקן שרכב במרכבה. בין השניים התפתח ויכוח על זכות הקדימה בדרך, שהסלים במהרה לקרב קטלני. אדיפוס הרג את האיש וחייליו – מבלי לדעת שזהו לאיוס, אביו הביולוגי.
כאשר התקרב לתבאי, מצא את העיר משותקת מאימה בשל יצור אכזרי ששלט בדרכים – הספינקס. מפלצת זו, בעלת גוף של אריה, ראש של אישה וכנפי נשר, הציבה חידה לכל עובר ושב:
"מי צועד בבוקר על ארבע, בצהריים על שתיים, ובערב על שלוש?"
מי שנכשל בניחוש – נטרף מיד.
אדיפוס, שניחן בחוכמה רבה, השיב ללא היסוס: "האדם. כילד הוא זוחל על ארבע, כבוגר הוא הולך על שתיים, ובזקנתו הוא נשען על מקל כמו רגל שלישית."
ברגע ששמעה הספינקס את התשובה הנכונה, היא פרצה בזעקת ייאוש והתאבדה בקפיצה מהצוק. העיר תבאי חגה ניצחון, והמלכה האלמנה, יוקסטה, שלא ידעה שאדיפוס הוא בנה, הציעה לו את ידה.
כך התגשמה הנבואה הנוראה: אדיפוס הרג את אביו ונשא את אמו לאישה, מבלי לדעת את זהותם האמיתית. שנים לאחר מכן, כאשר האמת התגלתה, יוקסטה שמה קץ לחייה מרוב זעזוע, ואדיפוס ניקר את עיניו בחרטה ונידון לחיי נדודים.
סיפורו של אדיפוס הפך לסמל לגורל שאין להימלט ממנו, לחטא שלא מדעת, ולחיפוש האנושי אחר האמת – גם כשהיא נוראית מכל דמיון.
