אפולו: אל הנבואה שידע רק אכזבה באהבה

במיתולוגיה היוונית אפולו הוא אל המוזיקה, האמנות, הידע, הריפוי, המגפה, הנבואה, השירה, היופי הגברי והקשתות. הוא בנם של זאוס ולטו, ואחיה התאום של ארטמיס. גם אפולו וגם ארטמיס משתמשים בחץ וקשת. אפולו מתואר כצעיר, חסר זקן, נאה ואתלטי. במיתוס, הוא יכול להיות אכזרי והרסני, וענייני האהבה שלו אינם מאושרים. הוא מלווה לעתים קרובות על ידי המוזות. בית המקדש המפורסם ביותר שלו נמצא בדלפי , שם הקים את מקדש האורוקול. הסימנים והסמלים שלו כוללים את זר הדפנה, חץ וקשת, ונבל. בעלי החיים הקדושים שלו כוללים צבי, ברבורים ופיתונים. לעתים מאפיינים אותו גם זאבים, דולפינים, עורבים והמספר 7. כמה שירים ומיתוסים רומאיים ויווניים מאוחרים מזהים אותו כאל-שמש, המקביל לסול במיתולוגיה הרומית ולהליוס אל השמש.

ראש אפולו, שיש, ראשית המאה ה-1, מוזיאון המטרופוליטן (מתנת ז'ק וג'ויס דה לה בגסייר)

אפולו היה אחד האלים היווניים הנחשקים והאהובים ביותר של אולימפוס. כמו רבים מהאלים, לאפולו היה היבט דואליסטי משהו. הוא היה גם הפטרון של האמנויות התרבותיות ביותר, כמו מוזיקה ושירה, והיה מסוגל לפעולות אלימות וברבריות ביותר. אפולו היה קרוב מאוד לאחותו ארטמיס. בעוד היא הייתה אלת הטבע הפראי, הוא היה קשור הרבה יותר לציביליזציה. היא הייתה קשורה לירח והוא לשמש. בעוד שחשבו שהיא אחראית למותם הפתאומי של נשים ובנות, חיציו גרמו למות פתאומי של גברים ונערים. לארטמיס הייתה קשת כסופה, ולאפולו היתה לו קשת מעץ. לשני האלים היה גם היבט מרפא.

בתור אל הציביליזציה, אפולו מגן על הצאן והבקר ועל ייסוד העיירות. בנוסף, אפולו היה אל הנבואה; אחד האורקלים המפורסמים ביותר ביוון, האורקל בדלפי, היה כוהנו. וכמובן, כמו רבים מהאלים, הוא היה ידוע בסיפורי האהבהבים הרבים שלו, הן עם זכרים והן עם נקבות – למרות שלא היה לו מזל גדול באהבה, כיוון שרבים מהרפתקאותיו בתחום נסתיימו בטרגדיה.

 

סיפורי אפולו

רבים מהסיפורים והמיתוסים של אפולו מתרכזים סביב מרדפו האומלל אחר נשים וגברים. כך למשל בסיפור דפנה היפה אותה אהב אפולו למרות שנשבעה להשאר בתולה. אפולו רדף אחרי דפנה עד שלא יכלה לרוץ יותר. היא זעקה לסבא שלה, אל הנהר פנאוס, לעזרה. הוא הפך אותה לעץ דפנה כדי שאפולו לא יוכל לגעת בה והיא תישאר לנצח בתולה.

סיפור נוסף הקשור באפולו במיתולוגיה היוונית הוא סיפור קסנדרה. אפולו העניק לקסנדרה, נסיכת טרויה, את מתנת הנבואה במאמץ לזכות בחיבה שלה. כשדחתה את חיזוריו, קילל אותה שאף אחד לא יאמין לנבואותיה, כולל אלו אודות חורבן עירה במלחמת טרויה.

מיתוס נוסף אודות מזלו הרע של אפולו באהבה הוא זה של יקינטוס. הצעיר היפה היקינתוס היה אחד ממאהביו של האל אפולו. עם זאת, הרוח המערבית, זפיר, אהבה גם היא את יקינתוס וקנאה. אז יום אחד כאשר אפולו ויקינתוס התאמנו יחד בזריקת דיסקוס, זפיר הסיט את הדיסקוס של אפולו ממסלולו, וגרם לו להכות ולהרוג את יקינתוס. אפולו הפך את דמו של הגוסס לפרח, היקינתון.

האלים האולימפיים

ראו גם: רשימת האלים במיתולוגיה היוונית

עוד דברים מעניינים: