פרקים י"ח–י"ט במלכים ב' עוסקים בתקופת שלטונו של חזקיהו מלך יהודה (727–698 לפנה"ס), מן המלכים הבולטים והפעילים במקרא. בתקופתו התחולל אחד האירועים המשמעותיים בתולדות ממלכת יהודה – מסע סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס, שנערך לאחר שמלך יהודה החליט למרוד בשלטון האימפריה האשורית.
רקע למרד: מדיניותו של חזקיהו
חזקיהו פתח בשורת רפורמות דתיות ומדיניות לקראת המרד:
רפורמה דתית נרחבת: הסרת הבמות, שבירת המזבחות, כריתת האשרים וכיתת נחש הנחושת של משה – מתוך מטרה לרכז את הפולחן בירושלים.
לכך היו שלוש סיבות עיקריות:
א. דתית – טיהור הממלכה מעבודת אלילים שהנהיג אביו אחז.
ב. פוליטית – חיזוק סמכותו כמלך והגברת הזיקה בין העם לבית דוד.
ג. לאומית – יצירת אחדות פנימית לקראת עמידה מול אשור.
במקביל פעל חזקיהו לחיזוק הביטחון הלאומי: ביצור ירושלים, ארגון הצבא, חפירת נקבת השילוח לצורכי מים בעת מצור, וכיבוש העיר הפלשתית עקרון. כמו כן כרת ברית עם מצרים, בתקווה שזו תסייע לו מול האשורים.
מסע סנחריב ותחילתו של המצור
עם מות סרגון מלך אשור בשנת 705 לפנה"ס, מרידות פרצו ברחבי האימפריה, וחזקיהו ניצל את ההזדמנות למרוד. בתגובה, סנחריב ערך מסע דיכוי, במהלכו כבש 46 ערים בצורות ביהודה והקים בסיס צבאי בלכיש.
כשהתקרב מסע סנחריב לירושלים, שלח את רב-שקה – שליחו ונציגו – שנשא נאומים בעברית רהוטה מול חומות העיר. דבריו נועדו לזרוע פחד בלב העם ולעודד כניעה. הוא הציג ידע מדויק על מצבה הפוליטי והדתי של יהודה, ובאמצעות תעמולה פסיכולוגית ניסה לערער את אמון העם בהנהגה ובאלוהיו.
תגובת חזקיהו ונס ההצלה
חזקיהו פנה בתפילה נרגשת לה' בבית המקדש ושלח משלחת לישעיהו הנביא. ישעיהו מבטיח בשם ה' כי סנחריב לא יכבוש את העיר – אלא ישוב לארצו וייהרג שם.
ואכן, בלילה אחד פוקד מלאך ה' את מחנה אשור ו-185 אלף מלוחמיו נהרגים. סנחריב חוזר לנינוה, ובזמן תפילה במקדש אלוהיו נרצח על ידי בניו – כמובטח בנבואת ישעיהו. אמנם לפי מקורות אשוריים הרצח התרחש כ-20 שנה מאוחר יותר, אך המקרא מציג את המאורעות ברצף דרמטי כדי להדגיש את התגשמות הנבואה ועונשו האלוהי של סנחריב.
הצלחה או כישלון?
למרות הנס, יש מחלוקת לגבי תוצאות מדיניותו של חזקיהו:
מצד אחד, כישלון מדיני – מרידתו הביאה להרס רב: ערים רבות חרבו, יהודה הושפלה, חלק מהאוכלוסייה הוגלה וירושלים הייתה על סף חורבן.
מצד שני, הישג דתי ותודעתי – ירושלים נותרה העיר היחידה באזור שלא נפלה לידי אשור. הדבר חיזק את האמונה בייחודיותה, בקדושתה ובכך שה' מגן עליה. השקפה זו עיצבה את התודעה הדתית הלאומית לדורות, עד חורבנה הסופי של ירושלים בידי בבל בשנת 586 לפנה"ס.
הסיכום של מלכים ב' י"ח-י"ט חלק ממאגר הסיכומים בתנ"ך על פי תוכנית הלימודים החדשה המעודכנת, פרק הלימוד בנושא ספר מלכים.
