המהלכים העיקריים של מלחמת העולם השנייה
מתוך: סיכומי הקורס מבוא לעת החדשה באתר
מלחמת העולם השנייה לא פרצה יש מאין. בשנים שבין מלחמות העולם יש שורה של אירועים שמוכיחים למשטרים הצבאיים בגרמניה, איטליה, יפן וספרד שאפשר להשיג מטרות פוליטיים באמצעים אלימים ושאין גורם שמסוגל לאכוף מדינות סוררות במערכת הבינ"ל.
ערב מלחמת העולם השנייה ישנם שני אירועים ביוזמה גרמנית שסוגרים את טבעת החנק ומראים להיטלר שהדרך למלחמה פתוחה: אנשלוס והסכם מינכן (זריקת צ'כוסלובקיה לכל הרוחות). דבר נוסף שהוא המשך היסטורי לאנשלוס – הסכם ריבנטרופ-מולוטוב.
אנשלוס:
אנשלוס– איחוד בין גרמניה לאוסטריה. אוסטריה הופכת לחלק מהרייך. פעלה שם מפלגה סוציאליסטית אך היא חוסלה ב-34-35 ע"י האוסטרים והגרמנים. הדבר מקדם את היטלר בחצי-צעד מזרחה. הוא מסתכל לשני כיוונים – צרפת (הריינלנד – אפשר להפר את חוזה וורסאי) ומזרחה. סיפוח אוסטריה הוא שלב א' – שלב ב' יהיה צ'כוסלובקיה.
רשת מחנות הריכוז נועדה לטפל בראשית לא ביהודים אלא במתנגדי משטר. ההתייחסות ליהודים תהיה בהקשר של חינוך בשלב הזה.
חבל הסודטים והסכמי מינכן:
מה היטלר מחפש בצ'כוסלובקיה? גיאוגרפיה! ראשית הוא נכנס לחבל הסודטים. הוא אומר לקהילה הבינ"ל – יש שם מיעוט גרמני. בועידת ורסאי דיברתם על זכויות מיעוטים להגדרה עצמית – אז מה הבעיה? הוא גם רצה את מפעלי הרכב והאמל"ח של סקודה. אף אחד לא מסוגל לעצור את זה בגלל חולשות פנימיות ומתחי שמאל-ימין. אם היו בוחרים לעצור את גרמניה ב-38' לדעת ד"ר פיין אפשר היה.
צ'מברליין הגיע ממינכן ואמר שהוא דיבר עם היטלר והביא שלום. אמנם צ'מברליין היה בעייתי (כולל התבטאויות כלפי צ'כיה – "למי איכפת ממדינה במערב אירופה שמדברת בשפה שאף אחד לא מבין"). אבל יאמר לזכותו שלא היה לבריטניה כמעט צבא. ללוופטוואפה מעל 3000 מטוסים כשל-RAF קצת מעל 200 מטוסים. אין להם עם מה ללכת כנגד הגרמנים. 4 דיביזיות, צי ומ-100,000 חיילים. הם עומדים לבד, הכלכלה הרוסה לגמרי, אי אפשר לשכנע אף אחד לגיוס חובה וללכת למלחמה.
בבריטניה מסורת פציפיסטית מאוד ארוכה ואינטנסיבית. צ'רצ'יל ואדמירל בריטי הגיעו למועדון הדיבייט של אוקספורד והתחילו לדבר שם וצ'רצ'יל איבד את הראש ואמר לסטודנטים מהשמאל הרדיקלי שבגללם יצטרכו ללכת ולנצח את הגרמנים שוב.
לדעת ד"ר פיין לא קרה אף פעם בהיסטוריה שהצליחו לפייס דיקטטור.
למה רק בנובמבר 38' אפשר לחגוג (ליל הבדולח)? כי כל החבורה מגיעה למסקנה שלאף אחד לא איכפת מסין, מחבש, מהפרות חוזה ורסאי, חוזה עם אוסטריה, הפקרת צ'כיה – למי איכפת מהיהודים?
ריבנטרופ-מולוטוב:
ברגע שנחתם הסכם ריבנטרופ מולוטוב 22 לאוגוסט 39'. הגרמנים מצליחים לנטרל מה שביסמרק פחד ממנו – מלחמה בשתי חזיתות. הם מצליחים להשיג שקט בחזית המזרחית.
סטאלין היה פאראנואיד קליני וזה מסביר חלק מההתנהגות. הרוסים לא היו מטומטמים. לא היה להם דבר במשותף עם הנאצים, הנאצים דיברו בגלוי בתעמולה נגד הסלאבים ונגד הסכנה האדומה. אבל ברה"מ הייתה בבעיה – סטאלין חיסל חלק גדול משדרת הפיקוד שלו ומעבר לזה 30 מיליון איש. מעבר לכך, רוסיה לא סיימה את המהפכה התעשייתית עד סוף מלחמת העולם. לא היה להם עם מה ללכת למלחמה נגד הוורמאכט. הם גם היו צריכים להרוויח זמן, למרות שגם סטאלין היה שבוי בקונספציה. טרפר, ראש ה"תזמורת האדומה" העביר את כל המידע על המלחמה – אבל סטאלין בחר להתעלם מהמידע. הסכם ריבנטרופ-מולוטוב מחסל את חוזה ורסאי, מוריד את החשש הגרמני ממלחמה בשתי חזיתות ושבוע לאחר מכן הצבא הגרמני מחסל את פולין.
הפלישה לפולין:
ראה גם: מהלך מלחמת העולם השנייה
1/9/1939 – המערכה בפולין שפותחת את מלחמת העולם השנייה היא של שלושה שבועות, הצבא הפולני הוא צבא של פרשים – רבע ממוכן. יש קצת התנגדות בורשה אבל פולין מוכרעת מהר מאוד.
3/9 – בריטניה וצרפת מכריזה מלחמה על גרמניה. אבל מכאן נכנסים למלחמה המזויפת. היטלר גומר את פולין ויש הפסקה. עוד אירוע אחד בצפון – המלחמה הרוסו-פינית. בהתאם להסכם גרמניה מקבלת 2 שליש מפולין, רוסיה מקבלת שליש ושליטה בבלטיות וגם מסתכלים על פינלנד. בנובמבר 39' הרוסים פולשים לפינלנד. הרוסים נותנים להיטלר יד חופשית בתוך פולין במסגרת ההסכם וכאן מתחילה הטרגדיה היהודית.
הפינים בשלב מאוחר יותר יקבלו את השלטון הגרמני כי הוא עדיף על הרוסים, אבל מדובר בעם שוחר עצמאות והם מצאו את עצמם במצב די קשה. הפינים עשו צרות לרוסים אבל לא יכלו לעמוד בפניהם.
הבריטים והצרפתים לא עושים כלום בינתיים.
אפריל 1940– הגרמנים כובשים באבחת חרב את נורבגיה ודנמרק. נורבגיה נותנת איגוף מזרחי נפלא לבריטניה.
בהמשך הדרך – 10 למאי 1940– מה שלא עבד ב-1914, תכנית שלייפן לחדור לצרפת דרך בלגיה– כן עובד. הצבא הצרפתי עומד על 50 דיב' ממוכנות – הצבא היבשתי הגדול באירופה. עוד קונספציה שנפלה היא התפיסה של קו מז'ינו. כל גנרל נלחם את המלחמה הקודמת –והם בונים קו ביצורים מדהים, אבל הגרמנים פשוט עקפו אותו! באו מבלגיה. ההנחה הצרפתית הייתה שהגרמנים לא יצליחו לשנע טנקים דרך יערות הארדנים (כולל גודריאן) – הם הצליחו כמובן.
ביוני 1940 הארמיה השישית בפיקוד פון-פאולוס צועדת בפריז (14/6) – עוברים מתחת לשער הניצחון וכובשים את צרפת תוך כמה שבועות. ויכוח בין רמ"מ צרפת לגנרל פטן שראה את העניין בצורה מאוד קרה ויזם את כניעת צרפת. חלוקה לאזור הכבוש ולממשלת וישי. כך למעשה נופלות ארצות השפלה – בלגיה, הולנד וצרפת.
בזה למעשה מסתיים השלב הראשון של מלחמת העולם השנייה.
"מבצע ארי-הים" – הדבר הראשון שהשתבש בתכנית הגרמנית במלחמת העולם השנייה. אמור היה להתחיל בתקיפה אווירית ולהמשיך בצליחת התעלה. קיץ 1940 – למעשה יש לחיל האוויר הגרמני יתרון מספרי עצום – אבל הבריטים נלחמים על הבית ויודעים להילחם. הגרמנים מתמקדים בערים ולא בבסיסי חה"א הבריטי.
לבריטים היה משהו שלא היה לגרמנים –הראדאר. כך הבריטים ידעו איפה לרכז את המאמץ. הפצצת קובנטרי – צ'רצ'יל "הקריב" את העיר כדי לא להסתכן בחשיפת הראדאר. שם מגיעים גם לראשונה מתנדבים אמריקאים.
מה שחשוב זה התוצאה – התכנית נכשלה ומשהו משתבש בתכניות של הפיהרר. לא הייתה צליחה.
זה אחד הזרזים לפלישה למזרח ומבצע ברברוסה.
היטלר פונה מזרחה
היטלר קישר בין היהדות לבין הבולשביזם. הרבה גנרלים של היטלר לא ששו לעניין הזה של רוסיה אבל כל מי שהתנגד לא נשאר. ד"ר פיין חושב שאם הם לא היו הולכים על בריה"מ גרמניה הנאצית אולי הייתה מתקיימת עד היום. מבצע ברברוסה הוא חסר היגיון צבאי וכולו שיגעון של היטלר – רוסיה חלשה, לא מאיימת, יש הסכם טוב ויציב ואין שום יתרון מלהיכנס לרוסיה.
השלב הבא באירופה – אפריל 1941 – בעקבות כישלון של מוסוליני לתקוף את יוון דרך אלבניה הצבא הגרמני בא לעזור לו. הגרמנים כובשים את יוגוסלביה ואת יוון. הבריטים נכשלים בכרתים ומתארגנים מחדש בצפון אפריקה. הם מצליחים להשמיד את האיטלקים בצפון אפריקה ואז שוב הגרמנים נשלחים לסייע ושולחים את רומל שמצליח להביס את הבריטים עד הקרב באל-עלמיין.
ראה: מלחמת העולם השנייה ממלחמה אירופית למלחמה גלובלית
בינתיים באוקיינוס השקט…
היפנים הגו מדיניות התפשטותית משנת 1931 כדי להשתלט על מרבצים של משאבים טבעיים שאין להם. מדובר גם באידיאולוגיה גזעית. הם כובשים את מנצ'וריה, תאילנד, פיליפינים, בורמה, סינגפור, מאלזיה הבריטית וגינאה החדשה (מקפצה נוחה לאוסטרליה ולשדות הנפט שבצפון). חיל המצב הקטן הבריטי והאמריקאי לא מסוגל להתמודד והיפנים עושים את הבליצקריג שלהם וכובשים את כולם.
פרל הרבור– למה היפנים תוקפים את פרל הרבור? להרוויח שנה. הם לא חשבו לרגע שהאמריקאים לא יכנסו למלחמת העולם השנייה. הם ראו בהם את האויב הכי גדול בזירה. אבל הם לא העריכו את היכולת הכלכלית של ארה"ב להתאושש ולהסב את התעשייה האזרחית לייצור צבאי. מפקד ההתקפה על פרל הרבור היה האדמירל יאמאמוטו שלא שש לעניין. הם בסופו של דבר מבצעים את ההתקפה ומצליחים לתפוס את האמריקאים מופתעים. האמריקאים סופגים מכות קשות ביותר – 3000 הרוגים, עשרת אלפים פצועים.
האם האמריקאים ידעו? ברברה טוכמן העלתה לפני 25 שנה את התיאוריה שהאמריקאים כנראה ידעו על זה. למה הם נתנו להתקפה להתגלגל? בקונסטלציה הפוליטית של 40-41 בארה"ב רוזוולט לא הצליח לשכנע את האנשים לעשות גיוס מלא ולצאת למלחמה – הסיוע היחיד שהתאפשר הוא מדיניות "החכר והשאל" (Lend and Lease) כלפי בריטניה. ההתקפה על פרל הארבור מאפשרת את זה. האם הוא ידע או לא ידע? יש סיכוי יותר מסביר שהם כנראה ידעו שמשהו גדול מתבשל. ההנחה היא שרוזוולט אומר לתת לעסק הזה לעבור כדי שיוכלו להכריז מלחמה. הנשיא לא יכול לצאת למלחמה בלי הקונגרס – הקונגרס לא קובע את מדיניות החוץ אבל הקונגרס שולט על התקציב. רוזוולט יום לאחר ההתקפה על פרל הרבור החזיר מלחמה על יפן. הגרמנים והאיטלקים לא מחכים ומכריזים מלחמה וזו תחילת הסוף.
כשארה"ב עם כל העוצמה שלה נכנסת למלחמת העולם השנייה נגמר העניין.
מלחמת ייצור: כל הצי השביעי שהיה בפרל הרבור מושמד בכמה שעות. היפנים חשבו שייקח שנה לשקם אותו. תוך שלושה חודשים כל הצי השביעי בים. על כל טנק שרומל איבד מול מונטי בצפ"א הוא לא יכל להשיג טנק חדש. הוא מתייצב מול הבריטים באיזשהו שלב עם 30 טנקים מול 600 טנקים. על כל טנק שפאטון מאבד בזירה הוא מקבל למחרת 3 טנקים.
בשביל להראות איך זה בא לידי ביטוי בזירה הפסיפית –
מאי-יוני 1942 הצי היפני מושמד ברובו בקרב במידוויי. מכאן ואילך מתחילים את הדילוגים המפורסמים – גוואדלקנל, איי סלומון, סייפן, איוו ג'ימה. רק עניין של זמן עד שהיפנים יכנעו. בסופו של דבר השימוש בנשק הגרעיני הוא לא רק להפחיד את הרוסים לפני המלחמה הקרה אלא לאור הנחישות המדהימה של היפנים להילחם באמריקאים. באיוו ג'ימה ובסייפן אנשים קפצו מצוקים למותם כדי להמנע משלטון אמריקאי.
השנאה לאמריקאים הייתה שנאה עצומה. עפ"י קוד הסמוראים אסור לך להיכנע – דבר אשר הושרש בצבא. חיילים נלחמו עד הסוף. חיילים פוצצו את עצמם על חיילים אמריקאים. אחד הדברים הרציניים במלחמה היה ההבדל בתרבויות ובקודים – זו אחת הסיבות לסלחנות כלפי הנאצים במשפטים.
נקודת המפנה הראשונה זה הקרב במידוויי והשמדת רוב הצי היפני.
קיץ 42 – נקודת מפנה נוספת במלחמת העולם השנייה
קרבות מפנה במלחמת העולם השנייה: במזרח אירופה – הארמיה השישית של פאולוס מתחילה לנוע ותוך כמה חודשים מגיעה לסטלינגרד על הוולגה. כל העניין של הרצון בקווקז היה להגיע למרבצי הנפט. סטלינגרד היה לחלוטין בעקבות שיגעון של היטלר. זרוע אחת מגיעה לסטלינגרד וזרוע שנייה מתפצלת לשתיים – אחת אמורה להיפגש עם היפנים בהודו והשנייה לכיוון א"י. (ראה: הרחבת מלחמת העולם השנייה ב-1942)
הישוב היהודי במלחמת העולם השנייה
הדיביזיה האוסטרלית יחד עם חבר'ה ישראלים (כולל משה דיין) עולה ללבנון ומשה דיין מסתכל במשקפת וחוטף כדור בעין. על רקע החשש הנאצי יוזמים בהגנה את תכנית "מצדה בכרמל".הרעיון היה להעלות את כל היישוב לכרמל ולעשות מצדה. אח"כ כשרומל יגיע לטוברוק יתחילו לחשוש גם מפלישה גרמנית מאזור מצרים. עלי חסן סלאמה אומן ע"י הוואפן אס.אס בהולנד. חאג' אמין אל חוסייני מונה להיות ראש הווק'ף ב-1922 ע"י הנציב הבריטי בארץ הרברט סמואל. הוא היה אדם פיקח שהוביל את המרד הערבי הגדול. בעקבות המרד זרקו אותו והשתתף במרד פרו-נאצי בעיראק יחד עם ראש ממשלת עיראק. תנועת האחים המוסלמים והתנועה הלאומית הערבית מאוד התלהבו מהנאצים – גם בגלל השחרור מהקול' הצרפתי-בריטי וגם כתוצאה מהאיד' האנטישמית. חוסייני יחד עם חטיבה פלסטינית מגיע לברלין ונהיה (")חבר טוב(") של היטלר. משרד החוץ הגרמני התעסק עם התעמולה בנושא מזרח התיכון. מחלקה שבע, בראשותו של קורט וואנזה, התעסקה עם העניין של תעמולה במזה"ת. זה הדבר הראשון שחוסייני עושה. הוא יוצר גם קשר אישי הדוק עם היטלר ועם הימלר בעיקר. היטלר מעיר שהמופתי מגלה התלהבות אדירה מהשמדת היהודים כפי שלא ניתן היה לצפות (אחת הפעמים היחידות שנושא ההשמדה מוזכר בצורה רשמית ע"י היטלר). הקמת דיביזיית האס.אס ה-16 על טהרת האיסלאמים הבוסנים. התכנית להקים חטיבת צנחנים פלסטינית ע"י הוואפן אס.אס בהולנד. לא הוקמה חטיבה שלמה. אחד הדברים המזעזעים לגבי חאג' אמין אל חוסייני זה הדבר הבא – כשרומל מגיע לטוברוק, חאג' אמין מבקש שיחה עם הימלר (הימלר או היטלר?) ושואל אם ניתן לשנע את אייזנצגרופן D מאוקראינה דרך נמל טריאסט לארץ ישראל. למה D? כי אייזנצגרופן D נכנס ביום כיפור לבאב-ייר ומבצע שם את הטבח ע"י יחידות הוצאה להורג. אבל חוסייני שמי – אז איך מכשירים אותו להיות ארי? כי היו לו עיניים כחולות.
כשנגמרה מלחמת העולם השנייה הוא חזר למצרים ב-51. ב-52 אחרי מהפכת הקצינים הצעירים הוא מציע את עזרתו במסגרת קשריו הטובים עם רשת אודסה – רשת הברחת הנאצים לדרום אמריקה. מצליחים לגייס עשרות ומאות קציני וואפן אס.אס. (כולל אנשים ששירתו במחנות ההשמדה) שבונים את המח'אבאראת המצרי ועוסקים בעינוי של קומוניסטים מצרים כולל יהודים. הדבר נסוג רק בעקבות הפעלת לחץ של המוסד שהופך ללחץ אמריקאי ומערב-גרמני. היה עניין של השתחררות מהקולוניאליזם אבל היה פה מוטיב אנטישמי חזק.
חזרה ל-1942
ערב שני המהפכים הגדולים של המלחמה – סטלינגרד ואל-עלמיין.
פילדמרשל מונטי, מח"ט הצנחנים שדיכא את המרד הערבי, מנהל את המערכה באל-עלמיין. מונטי מביא את הסחורה והקורפוס האפריקאי מובס ממזרח למערב. פאטון נוחת בקסרין והנאצים חייבים לעזוב את אפריקה.
אנקדוטה על רומל – כשהוא שומע שהאמריקאים נכנסים למלחמת העולם השנייה הוא פוגש את היטלר. כשהיטלר שואל אותו לדעתו רומל אומר שהם יפסידו את המלחמה. היטלר אומר שזה לא יכול להיות כי צבא שמגייס שחורים לא יכול לנצח. כל החבורה של המורדים בהיטלר לא היו כאלה בתחילת מלחמת העולם השנייה. כשהם ראו שהמלחמה הולכת לכיוון אחר הם גם הלכו לכיוון אחרים. הם התעוררו פשוט לפני האחרים.
הקרב בסטלינגרד– אחת מנקודות המפנה הדרמטיות ביותר במלחמת העולם השנייה. קודם אמירה לגבי הדיפלומטה – לאחר התבוסה הגרמנית בסטלינגרד ינואר 1943 מתכנסת ועדת קזבלנקה במרוקו. צ'רצ'ריל רוזוולט ואייזנהאואר מהמערב, גם דה-גול וגם סטאלין. השאלה היא לא האם גרמניה תובס אלא מתי. הרוסים מפעילים לחץ על הבריטים והאמריקאים לפתוח חזית שנייה. צ'רצ'יל נחרד והאמריקאים לא מבינים מה הבעיה שלו. צ'רצ'יל רצה לפלוש לאיטליה ולמנוע את התפשטות הסובייטים. סטאלין מת שהאמריקאים יעופו על החומה האטלנטית בזמן שהוא משייט לעבר ברלין.
האמריקאים והבריטים כובשים את איטליה–מסר לרוסים, אתם לא עוברים את הקו ולא גולשים לכיוון צרפת. צ'רצ'יל צדק בעניין ב-200%.
המירוץ להכרעה
מכאן ואילך השאלה היא מתי העסק יוכרע וסיומה של מלחמת העולם השנייה היא עניין של זמן.
בעלות הברית נכנסו לרומא ב-4/6/44.
הפלישה לנורמנדי ב-6 ביוני 1944 ושחרור פריס ב-25 באוגוסט 44'.
בבוקר הנחיתה רומל מתחנן להעיר את הפיהרר – הוראה: אסור להעיר את הפיהרר. העירו אותו בשתיים. זה הזמן שהאמריקאים צריכים כדי להתאושש בחופים.
הרוסים מתקדמים במזרח והאמריקאים במערב.
זה מביא את שלב הסיום של מלחמת העולם השנייה. הרוסים אחרי סטלינגרד מתקדמים במזרח אירופה (פינלנד, המדינות הבלטיות, פולין) ועומדים על הגבול המזרחי בגרמניה.
הקרב על הבליטה בחזית המערבית – הניסיון הגרמני האחרון. 10 הרוגים גרמנים לכל הרוג אמריקאי או קנדי. חצי מהצבא הקנדי נקטל.
מרץ 1945 – חציית הריין לתוך גרמניה. בהסכמה עם הרוסים האמריקאים והבריטים עוצרים על האלבה ונותנים לרוסים לקחת את ברלין. הרוסים נוקמים ובסופו של דבר היטלר מתאבד בבונקר ונגמר הסיפור. 8/5/1945 –VG day – יום הניצחון על גרמניה.
הניצחון על יפן
דילוגי האיים של האמריקאים באוקיינוס השקט ממשיכים.
פברואר 1945 – ועידת יאלטה נועדה להבטיח את התמיכה של בריה"מ במלחמה כנגד יפן. האמריקאים רצו שהסובייטים יסכימו להמשיך במלחמה אחרי תבוסת גרמניה ויסייעו עם פלישה אופציונלית.
27 ביולי 1945 – היפנים דוחים את האולטימאטום האמריקאי. 6/8 – הפצצת הירושימה. 8/8 – הפצצת נגסקי. ראה: סיום מלחמת העולם השנייה והטלת פצצת האטום
