בעולם המדיה של ימינו אנחנו מופצצים כל העת במידע ודעות על כל דבר מתחת ומעל לשמש. בעולם כל-כך מורכב, שבו יש כל-כך הרבה לדעת וכל-כך הרבה צדדים לכל דבר, קשה לפעמים לדעת למי להאמין. החל מדעות פוליטיות ועד תיאוריות קונספירציה, הצורך למיין ולבחור בין פריטי המידע והדעה שמוצגים בפנינו הופך להיות הבסיס ליכולת לגבש דעה מושכלת וחכמה על כל דבר החל מהמצב המדיני ועד מצב חדר המדרגות בבניין. החוקר מיכאל שרמר חיבר חמישה כללים בסיסיים בכדי לעזור לנו להתמודד עם כל טענה או מידע שמוצגים בפנינו כנכונים, או במילים אחרות: איך לזהות חרטטן?
1.מה המקור של המידע?
מנין מגיע המידע שמוצג לנו? האם הוא פורסם על ידי גוף מוכר וידוע או נלקח מאיזה אתר בלתי-ידוע? האם הוא מסתמך על מחקר רציני או על תחושת בטן של מישהו? מה מידת המהימנות של העובדות שמוצגות לנו והאם יש לנו סיבה לחשוב שהן חלקיות או מוטות?. כך למשל ניתן לשאול מה הרקע של מוסר המידע, והאם הוא מבין בתחום שעליו הוא מדבר? לקבל עצות כלכליות מאדם שלא למד או עסק בכלכלה זו לא דרך חכמה במיוחד להתנהל, וכך גם לגבי דעות היסטוריות, מדיניות וכדומה.
2.האם ניתן לשלול את הטענה?
פילוסוף המדע קרל פופר טען כי משהו יכול להיחשב כאמת רק אם אפשר לבחון אותו. אם לא ניתן לתאר מצב בו הטענה שגויה, כלומר להפריך אותה, אז גם אין דרך להפריך אותה. אם התשובה של מישהו לשאלה למה הוא מאמין במה שהוא מאמין היא "למה לא?", צריך להתחיל לחשוד. במילים אחרות, עד שלא ניסיתם למצוא דרך רצינית לשלול את הטענה אז גם עוד אי אפשר לקבל אותה כנכונה.
3.האם מי שמוסר לכם את המידע מוטה?
לכולנו יש דעות, נטיות ודברים שהיינו רוצים שיקרו או שיהיו נכונים. זה בסדר שלכל אדם, אפילו עיתונאי, יהיו דעות, אג'נדות והטיות אך זה גם התפקיד שלנו להיות מודעים אליהן. אם מישהו טוען בפנינו טענה שבמקרה מסתדרת יופי עם מה שהוא מאמין בו זה לא אומר שהיא שגויה, אבל זה אומר שאנחנו צריכים לחשוב פעמים לפני שאנחנו מקבלים אותה. באותה נשימה עלינו להיות מודעים גם להטיות של עצמנו, ולא לקבל משהו כנכון רק בגלל שהיינו רוצים שהוא יהיה נכון, וכלא-נכון בגלל שהוא לא מסתדר עם האמונות שלנו.
4.האם הטענה מסוגלת להסביר דברים חדשים?
כאשר מציגים לנו דרכים אלטרנטיביות להביט על הדברים זה לפעמים יכול להסתדר יופי על שלא עושים "זום-אאוט" ומסתכלים על התמונה הרחבה. כאן עלינו לשאול מהן היתרונות של הדעה החדשה מול אחרות בהסברת נושא מסוים.
5.מה היחס של הטענה למה שכבר ידוע ומבוסס?
כל טענה ומידע שיש בעולם צריכים לעמוד ביחס לטענות ופריטי מידע אחרים. בפרפראזה על השיר: "שום ידיעה אינה אי" (להרחבה קראו על הפילוסופיה של וילארד קווין). לכן עלינו תמיד לבחון איך מידע חדש מתיישב עם מה שכבר מוכח ומוסכם כידוע. דרכם של שרלטנים היא להציע טענות סנסציוניות שמסתמכות על הבורות של אנשים רגילים בתחומים מסוימים, ולכן הצלבה שלהן עם מה שטוענים מומחים הוא הדרך להגן על עצמינו מפני חרטטנים.
עוד בעסקי החרטא:
שורשי הסלנג העברי: מאיפה הגיעו 'סבבה', 'סנג'ר', 'פראייר', 'חרטא' ו-'מגניב'?
