המאה ה-20 מאוד היא מאה מגוונת מאוד מבחינה תרבותית ואידיאולוגית. מדובר במאה רוויה במהפכות מדעיות,מהפכות באקדמיה, מהפכה בפרדיגמות מדעיות ומהפכות באומנות. כמו כן היא עת מלאה באירועים פוליטיים דרמטיים, שתי מלחמות עולם, גלובליזציה ואינספור פיתוחים ושינויים טכנולוגיים.
בדיונים להלן אודות המאה העשרים אנחנו נמקד את תשומת ליבנו בנושא התרבות ולכן קודם לכן עלינו להגדיר מהי תרבות?
למושג של תרבות יש מספר שכבות המרכיבות אותו:
תרבות משותפת: הרגלים,דפוסים,נורמות,ערכים,תפיסות עולם,היסטוריה ומסורת.
תרבות של שכבות על פי גיל,משפחה ועוד.
בדרך כלל התרבות הראשונית היא של תא משפחתי מכיוון שתהליך הסוציאליזציה הראשוני שמקנה ערכים הוא במשפחה.
שפה=תרבות- מי שנחשף מלידתו לשתי שפות, בעצם נחשף לשתי תפיסות עולם שונות. שפה היא תפיסת עולם,תא משפחתי דו לשוני מביא ליכולת לקבל תפיסות עולם שונות. (ראה סיכום קורס לשון, חברה ותרבות)
ציביליזציה- האנחנו התרבותי הרחב ביותר.
יש הבדל בין תרבות משותפת לבין מוצרי תרבות שנקראים גם תרבות גבוהה. בעצם מדובר בהבחנה בין תרבות גבוהה לנמוכה באותה תרבות משותפת.
בפילוסופיה של המאה ה-20 עלתה תפיסת הקונסטרוקציה- הבניה חברתית: תפיסות עולם הן כמו קונסטרוקציה מחשבתית כל מידע שאנו מקבלים אנו מפרשים לפי אותה קונסטרוקציה חברתית.
ניטשה קרא לאדם ייצור מפרש. כל אחד מפרש כל הזמן את הכול. לא קיימות כמעט עובדות.
דה קונסטרוקציה- הדה-קונסטרוקציה או פוסט סטרוקטורליזם היא זרם פוסט מודרני העולה במחצית השנייה של המאה ה-20 שתכליתו לראות את המבנה החברתי ולפרק אותו. לפי תפיסה זו שיפוט הוא להכניס ערך טוב או רע , ביקורת היא הסתכלות על התהליך וקביעה כיצד הדברים קורים ומהי הקונסטרוקציה.
ערכים מערביים בולטים במאה ה-20:
אינדיבידואליזם- הפרט במרכז, נמצא בגומלין עם אחרים אך כל מערכת הגומלין שלו עם הסביבה מתבססת על כך שאני במרכז. מדובר במאפיין מספר 1 בתרבות המערב.
הנצרות- ציליביזציה מערבית, הכוונה היא לתרבות הנוצרית שמתבססת על הכנסיה ברומי קתולית ופרוטסטנטית.
העולם הקלאסי- יוון,רומי.
לשונות רבים
הפרדה בין סמכות דתית לסמכות שלטונית
דמוקרטיה ושלטון החוק
פלורליזם חברתי
למרות שהיא מאה רציונלית (?) עדיין יש מקום נכבד למיתוסים ואמונות דתיים בתרבות של המאה ה-20:
קץ ההיסטוריה או התנגשות הציביליזציות – פרנסיס פוקוימה בספרו "קץ ההיסטוריה" טען כי בשלב מסוים תגיע משפחת האדם לאחדות. הנטינגטון אומר בשנות ה-80 בספרו "התנגשות הציביליזציות" כי המלחמות במהלך ההיסטוריה נוצרו עקב התנגשות על רקע דת ואידיאולוגיה וכרגע ההתנגשויות הן בין ציביליזציות.
אדוארד סעיד- אוריינטליזם. סעיד טוען כי המערב בכל המחקרים את המזרח מתוך אליטיזם תרבותי.
נושאים נוספים הנוגעים לתרבות המאה העשרים ניתן למצוא בקורס מבוא לתרבות המערב.
- הסיכומים להלן יעסקו בתרבות הציליביציה המערבית של המאה ה-20. נלמד במספר היבטים:
- אידיאולוגית
- תעמולתית
- עיצוב תודעה במלחמת העולם הראשונה
- מהפכות מדעיות (1905 איינשטיין)
- קולנוע
- פילוסופיות באקדמיה (פוסט מודרניזם)
אחד הזרמים המרכזיים של הפילוסופיה בתרבות המאה ה-20 הוא הפילוסופיה הקיומית העוסקת במקומו של האדם בעולם ומשמעות קיומו. כמה מההוגים המרכזיים של הפילוסופיה הקיומית הם ז'אן פול סארטר, אלבר קאמי, ויקטור פרנקל, מרטין בובר וקירקגור. אחד האירועים המשמעותיים ביותר שהשפיעו על תרבות המאה ה-20 היא מלחמת העולם הראשונה. בעקבות מלחמת העולם הראשונה התפתח הדיון אודות התודעה הלאומית והאידיאולוגיה בתרבות המאה ה-20, אחת המרכיבים החשובים ביצירת תודעה לאומית ואידיאולוגיות היה התעמולה שבאה לידי ביטוי בולט בתעמולה הנאצית של יוזף גבלס.
בזירה הפילוסופית של המאה העשרים אחת ההתפתחויות החשובות היא עליית הפוסטמודרניזם. הפוסטמודרניזם מתחיל אצל ניטשה וממשיך עם הוגים שונים כמו למשל הפילוסופיה של מישל פוקו. מספר גדול של תגליות מדעיות חשובות שינו באופן כביר את פניה של התרבות המאה ה-20. אחת ההתפתחויות החשובות בתקשורת של המאה ה-20 היא המצאת הקולנוע שהיה למדיום המרכזי של המאה ה-20. תהליך משמעותי נוסף של המאה ה-20 הוא המהפכה הפמיניסטית ושינוי היחסים בין המינים.