מבוא לסוציולוגיה: סוציאליזציה והבניית הזהות

מבוא לסוציולוגיה: סוציאליזציה והבניית הזהות

ראה: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

אנחנו רגילים לחשוב על עצמנו כאינדיבידואלים. אז איך הזהות החברתית קורית בעצם?

איך אנחנו מתגלגלים להבין את עצמנו כחיות חברתיות? המושג שאנחנו נעסוק בו בתחילה הוא ה”סוציאליזציה" (המושג בעברית הוא "חיברות"/”שיחבור")- סוציאליזציה היא התהליך שבו האדם הופך לחלק בלתי נפרד מהחברה שסובבת אותו. למה מדברים גם על סוציאליזציה וגם על הבניית זהות – בעבר כשהחברה נראתה לנו כישות אחידה היה קל לדבר על האופן שבו האדם הופך חלק מהחברה (סוציאליזציה). ככל שהסוציולוגיה התפתחה ופחות דיברה על החברה כמשהו אחד, על קונצנזוס, צצה השאלה מהי הזהות שלי? מהי הזהות הדומיננטית שלי? (זוהי כבר לא שאלה מרכזית..) אנחנו רואים בעצמנו הרבה זהויות כשכל אחד מאתנו הוא בעל הרבה זהויות ולכן הפוליטיקה שאנחנו יוצרים היא פוליטיקה של זהויות- היום אנחנו פחות מדברים על סוציאליזציה ומדברים יותר על האופן שבו הזהויות המרובות הללו נוצרות. כשאנחנו מדברים על התופעה הזו של יצירת זהויות חברתיות אנחנו דנים בשתי שאלות:

1. כיצד רוכש האדם היחיד את זהותו החברתית שלו – שאלת הפנמה =סוציאליזציה? כיצד היחיד מפנים את הזהות שלו ומבין מה מצופה ממנו? כיצד הוא מפנים את התפקיד החברתי שלו? – איך היחיד מפנים את הסדר החברתי?
2. כיצד מקבלות הקטגוריות החברתיות את המשמעות החברתית שלהן? – ישנן קטגוריות ללא משמעויות חברתיות תרבותיות בעלות משמעות (כמו להיות שמאלי, או ג'ינג'י), אז איך זה שקטגוריות כמו "נשיות" כן מקבלות משמעות חברתית?

אנחנו מתנהגים בצורה מסוימת שמשקפת מאוד (במקרה הזה) את המעמד החברתי שלנו, את הקבוצה החברתית ממנה אנחנו באים וזה בא לידי ביטוי בביטויים חיצוניים (סידור שיער, ביגוד וכו'), על הרבה מאוד מהמנהגים שלנו אנחנו לא חושבים שהם משייכים אותנו למעמד. איך אנחנו מדברים, המבטא וצורת הביטוי, כל הדברים הללו משקפים את המיקום שלנו בסדר החברתי, אלו לא דברים שאנחנו נולדים איתם אלא אלו דברים שאנחנו רוכשים בתהליך הסוציאליזציה.

תיאוריות הסוציאליזציה קיימת גם בתחומים של תקשורת המונים והיא אף מוזכרת בהקשר של תרבות פוליטית וסוציאליזציה פוליטית.

הגישה לסוציאליזציה משתנה בין הגישה הפונקציונליסטית והגישת הקונפליקט, גישת האינטראקציה הסימבולית ובגישת ההבניה החברתית