הלחימה של הפרטיזנים היהודים: הלבטים אם ומתי לצאת מהגטו, הקשיים בהצטרפות לפרטיזנים:
מקורו של המונח פרטיזן בצרפתית ופירושו אוהד, נאמן. השימוש במונח התייחס ללוחמים שיצאו להילחם בצבא הכובש הנאצי מתוך נאמנות למולדתם ולמשטרם. הפרטיזנים השתייכו לארגוני מחתרת אנטי נאציים שהוקמו החל מאמצע 1942 . הם פעלו כיחידות קטנות שהסתתרו ביערות , ושיצאו לפגוע בנקודות תורפה של הגרמנים באזורים הכפריים. ישנם מספר מקרים מתועדים של פרטיזנים יהודים אם כי היקפי התופעה במהלך מלחמת העולם השנייה עדיין אינם ידועים לגמרי וייתכן כי היו בסופו של דבר מוגבלים למדי.
הלבטים של היהודים אם ומתי לצאת מהגטו או להמלט מהעיירות ולהצטרף לפרטיזנים היו קשים. ראשית, ידעו היהודים כי חלק ניכר מהפרטיזנים אנטישמיים באופיים, ועלולים להפקיר את היהודי המבקש להצטרף לגורלו. שנית, יהודי שברח מהגטו ליערות נאלץ לחיות עם הידיעה כי נטש את משפחתו והשאירה בגטו, שם היא מועדת כמעט בוודאות למוות. שלישית, קשים במיוחד הם חיי הפרטיזן היהודי; פרטיזנים רגילים יכולים לחיות חיי יומיום עם משפחותיהם בבתים, ולהגיע ליערות בלילות, אך על הפרטיזן היהודי להסתתר ביערות ימים ולילות, והוא איננו חי בבית מגורים משך שנים רבות, על כל המשתמע מכך.
קשיים בהצטרפות היהודים אל הפרטיזנים- כאשר ביקשו היהודים להצטרף אל הלוחמים הפרטיזנים הלא יהודים הם נענו בסירוב. הפעילות הפרטיזנית חייבה סיוע של אוכלוסיה אזרחית מקומית אך באזורים רבים גילתה האוכלוסייה המקומית עוינות כלפי היהודים. כמה מהמחתרות הפרטיזניות היו אנטישמיות וחבריהן רדפו את היהודים ואף הסגירו אותם לידי הנאצים. מאבקם של הפרטיזנים היהודים התבסס על עקרונות שהיו שונים מאלו של המחתרות הפולניות. כמה יהודים התחזו לגויים והצליחו להתקבל לשורות הפרטיזנים. הפתרון לעוינותם של המקומיים נמצא עם הקמת הפיקוד הפרטיזאני במוסקבה , דאג להסדר פעולותיהן של היחידות השונות , ושאסר על אפליית היהודים.
לעיתים הייתה עיקר פעילותם של הפרטיזנים היהודיים הישרדותית והם מיעטו לפעול כנגד הנאצים ולנסות לשבש את פעולותיהם. עם זאת ידוע על מספר לא מועט של מקרים בהם פרטיזנים יהודים לחמו כנגד כוחות גרמניים ופגעו בפעילותם בעיקר במזרח אירופה.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / המלחמה העולמית והפתרון הסופי / השואה
