בחברות דמוקרטיות, עקרון שלטון הרוב כביטוי השלטוני של רצון העם. עם זאת, מהותה של הדמוקרטיה טמונה לא רק ברוב מספרי אלא גם בהגנה על זכויות הפרט ובשמירה על הצדק. שלטון החוק ממלא תפקיד מרכזי בשמירה על אידיאלים דמוקרטיים אלה, ומשמש כאיזון נגד חיוני לסכנות ולמלכודות הפוטנציאליות של שלטון הרוב.
שלטון החוק במדינה דמוקרטית מבטיח שאף אדם, קבוצה או מוסד אינם מעל החוק, ללא תלות במעמדם או בחוזקם המספרי. היא פועלת כהגנה מפני העריצות הפוטנציאלית של הרוב על ידי הקמת מסגרת שבה החלטות ופעולות מונחות על ידי נורמות ועקרונות משפטיים מבוססים. הדבר מונע הפעלת כוח שרירותית ומטפח מערכת שבה החלטות הרוב נתונות לביקורת משפטית והגינות.
על ידי עיגון המשטר הדמוקרטי בשלטון החוק, חברות מבטיחות שגם כאשר החלטות מתקבלות באמצעות תהליכי רוב, הן יישארו עקביות עם זכויות ועקרונות יסוד. איזון זה חיוני למניעת דחיקה לשוליים או דיכוי של קולות מיעוטים, כמו גם הגנה על חירויות הפרט מפני גחמות הרוב הפוטנציאליות או ניסיונות הפיכה וביטול הדמוקרטיה תוך ניצול לרעה של הדמוקרטיה עצמה.
יתרה מכך, שלטון החוק מקדם שקיפות, יכולת חיזוי ואחריות במערכות דמוקרטיות. הוא מחייב שהחוקים והתקנות יהיו נגישים ומובנים לכל האזרחים, ומאפשרים השתתפות מושכלת בתהליך הדמוקרטי. הדבר, בתורו, מחזק את הלגיטימיות של החלטות הרוב בכך שהוא מבטיח שהן מתקבלות במסגרת המכבדת נורמות משפטיות קבועות ומגינה על זכויות כל האזרחים.
בהקשר של שלטון הרוב, שלטון החוק משמש גם לריסון פוטנציאל ניצול לרעה של כוח על ידי מניעת צעדים נמהרים, לא שקולים או מפלים שעלולים להשפיע באופן לא פרופורציונלי על קבוצות מסוימות. החובה החלה על כולם לציית באופן שווה לחוק מטפחת תרבות של התנהלות ושיקול דעת זהיר, ומעודדת את מקבלי ההחלטות לשקול את ההשלכות של בחירותיהם על אוכלוסיות הרוב והמיעוט כאחד.
לסיכום, יחסי שלטון הרוב ושלטון החוק מספקים איזון הדדי הכרחי, ומבטיחים שממשל דמוקרטי אינו קשור רק לחוזק מספרי אלא גם בהגנה על זכויות הפרט, בשמירה על הצדק ובהקמת מסגרת המקיימת את עקרונות האחריות, השקיפות וההגינות לכל האזרחים.
חשוב גם לדעת: עקרון שלטון החוק וזכויות פרט ומיעוט
שלטון החוק: מהר סיני עד המהפכה האמריקאית
