השיטה הדמוקרטית הנהוגה כיום בעולם היא שיטה של דמוקרטיה ייצוגית או דמוקרטיה עקיפה בה בוחרים האזרחים את נציגיהם, אך אינם משתתפים בעצמם בקבלת ההחלטות. הטיעונים העיקריים בעד דמוקרטיה ייצוגית ונגד דמוקרטיה ישירה הם שלא ניתן לקיים קבלת החלטות יעילה בגופים חברתיים של מיליוני אנשים ושלא לכל האזרחים יש את הזמן, היכולת או ההשכלה לקחת חלק פעיל בעיצוב מדיניות. עם זאת ישנן כמה חלופות שיכולות לאתגר את הנחת היסוד הזו.
דמוקרטיה דיונית
דמוקרטיה דיונית שמה דגש על דיון והתלבטות מנומקים בין אזרחים כאמצעי להגיע להחלטות מושכלות ומקובלות באופן קולקטיבי. היא מעריכה דיאלוג כולל ומכבד כדי להבטיח התחשבות בנקודות מבט מגוונות. בשיטה זו פורומים או אסיפות דיוניות מתכנסות בהן אזרחים דנים באפשרויות מדיניות. מקבלי ההחלטות לוקחים בחשבון את התוצאות של דיונים אלה בעת יצירת מדיניות, ומבטיחים שנקודות מבט מגוונות נלקחות בחשבון. דמוקרטיה דיונית משפרת את איכות קבלת ההחלטות על ידי קידום דיונים מושכלים ורציונליים, מעודדת בניית קונצנזוס, מחזקת את החינוך האזרחי ומטפחת תחושת השתתפות בקהילה.
דמוקרטיה השתתפותית
דמוקרטיה השתתפותית דומה לדמוקרטיה דיונית ומעודדת מעורבות אזרחים בקבלת החלטות, גיבוש מדיניות וממשל באמצעים שונים כגון אסיפות אזרחים ופגישות קהילתיות. הגישה מקדמת העצמה אזרחית, מעורבות והיענות לצרכים של אנשים. ניתן להשתמש בגישה זו ברמה המקומית והארצית, להעצים את האזרחים ליצור שינוי. היא מטפחת תקשורת פתוחה, שקיפות ושיתוף פעולה בין הממשלה לאזרחים, וכתוצאה מכך ממשל כוללני ואחראי יותר. דמוקרטיה השתתפותית יעילה לטיפול בנושאים מקומיים, בניית לכידות קהילתית וחיבור אזרחים לממשלתם.
דמוקרטיה אלקטרונית או השתתפות מקוונת
בעידן הדיגיטלי יש את האפשרות הטכנולוגית לשתף כל אדם באופן ישיר בקבלת החלטות, ולכן ישנה טענה כי ניתן להשתמש ביכולות אלו בכדי להעצים את עקרון שלטון העם בדמוקרטיה. דמוקרטיה של הצבעה מקוונת מאפשרת לאזרחים להשתתף בדיונים, להציע רעיונות ולהצביע בנושאים באמצעות פלטפורמות מקוונות. הטענה היא שדמוקרטיה אלקטרונית מגבירה את הנגישות למגוון רחב יותר של אזרחים, מתגברת על מחסומים גיאוגרפיים, מתאימה ללוחות זמנים מגוונים ויכולה להוביל לקבלת החלטות מכילה ויעילה יותר.
דמוקרטיה הסכמתית
הגישה של דמוקרטיה הסכמתית (קונסוציאציונלית) מתאימה לחברות מפולגות עמוקות ומבקשת להכיל קבוצות אתניות, דתיות או תרבותיות שונות על ידי הבטחת ייצוג לכל קהילה מרכזית. הוא שם דגש על חלוקת כוח וכבוד הדדי. לעתים קרובות מדובר בממשלת קואליציה שבה מיוצגות קבוצות מפתח, המבטיחות שלכל הקהילות יש קול בתהליך קבלת ההחלטות במדינה. דמוקרטיה הסכמתית אמורה לקדם הרמוניה חברתית, למנוע הדרה והדחה לשוליים של קבוצות מיעוט, ולטפח שיתוף פעולה ומייצבת מערכות פוליטיות בחברות מגוונות, שהן כיום מרבית החברות בעולם.
דמוקרטיה נזילה
דמוקרטיה נזילה משלבת אלמנטים של דמוקרטיה ישירה וייצוגית, המאפשרת לאזרחים להצביע ישירות או להאציל את קולותיהם לנציגים מהימנים. מערכת דינמית זו מאפשרת לאזרחים לממש את העדפותיהם ובמקביל ליהנות מייצוג מומחים תוך היכולת לשנות את העדפותיהם בכל עת (ולא לחכות לבחירות). היתרונות ש דמוקרטיה נזילה הן בגמישות לאזרחים להשתתף ישירות או להאציל למומחים, ובכך שהיא מאפשרת התאמות בזמן אמת של הייצוג ומתאימה לאופי המשתנה של נושאים וסנטימנט ציבורי.- טענה עיקרית: תקצוב משתף מערב את האזרחים בהקצאת כספי ציבור, ומאפשר להם להציע, לדון ולהצביע על סדרי עדיפויות תקציביים. זה מסמיך קהילות להשפיע ישירות על הקצאת משאבים.
.
.
