האמצעים להגבלת השלטון – סיכום

עקרון הגבלת השלטון – הגדרה: השלטון מחזיק באמצעים (כלכליים, אנושיים, מקורות מידע, מנגנוני אכיפה) המעניקים לו עצמה רבה. כתוצאה מכך, קיימת סכנה שהשלטון ינצל לרעה את כוחו ויפגע בזכויות אדם אזרח ומיעוט. לכן במדינה דמוקרטית נוקטים בהפרדת רשויות ובאמצעים פורמאליים ובלתי פורמאליים למניעת עריצות השלטון ופגיעה באזרחים או בקבוצות (הסבר מורחב אודות עקרון הגבלת השלטון).

ג'ון לוק על גבולות הכוח וחירות התודעה

 

האמצעים להגבלת השלטון

עקרון הפרדת הרשויות:
במדינה דמוקרטית הכח השלטוני מפוצל לשלוש רשויות שלטון נפרדות – מחוקקת, מבצעת ושופטת, במטרה להגביל את השלטון, למנוע ריכוז כח בידי גורם שלטוני אחד, להגן על זכויות האדם והאזרח ולייעל את עבודת הרשויות. ההפרדה בין הרשויות איננה מוחלטת – כל רשות אחראית על תחומה אך קיים גם עירוב סמכויות ביניהן– כך מתקיימים בין הרשויות יחסי איזון וריסון הדדי, פיקוח ובקרה (מערכת איזונים ובלמים). עקרון הפרדת הרשויות מבחין בין מדינה דמוקרטית ודיקטטורה. סיכום מורחב אודות הפרדת רשויות והגבלת השלטון.

מנגנוני פיקוח וביקורת:

מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים (מוסדיים):

גופים ומוסדות שלטוניים, כגון הפרלמנט (אופוזיציה, ועדות הכנסת, כלים פרלמנטריים), מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור ומערכת המשפט, שהוסמכו בחוק לבקר את השלטון במטרה להגביל אותו, לפקח עליו ועל חוקיות פעולותיו. הביקורת נעשית באמצעות פרסום דוחות, הנחיות, חוקים, ומסמכים רשמיים המציגים את פעולות השלטון.

א. הפרלמנט (כנסת):
מייצג את האזרחים ובעל תפקיד חשוב בפיקוח על פעולות הממשלה. הפיקוח נעשה באמצעות:
1.חקיקה: הפרלמנט מגביל את הממשלה ומפקח על פעולותיה, עלתקציב המדינה וגביית המסים באמצעות חקיקת החוקים להם היא כפופה.
2 .אופוזיציה: מורכבת מחברי הפרלמנט שאינם חברים בממשלה. הם מבקרים את פעולות הממשלה ומפקחים עליה בחקיקה, בועדות הכנסת ועוד.
3 .הצבעת אי אמון: במשטר פרלמנטרי הפרלמנט יכול להפיל את הממשלה באמצעות הצבעת אי אמון בה.

ב. מערכת המשפט:
בתי המשפט בודקים לאחר פניה של אזרחים (או גופים) את חוקיות פעולות השלטון, ואם החקיקה של הרשות המחוקקת היא ראויה, במטרה לרסן את השלטון ולהגן על זכויות האדם והאזרח. בישראל – בג"צ (בית המשפט הגבוה לצדק) מטפל בפניות של אזרחים על פגיעה בזכויותיהם והוא המגן שלהם בפני הסכנה של פגיעה ואי-צדק מצדק השלטון. ראו סיכום אודות אי תלותה של הרשות השופטת.

ג. מבקר המדינה
גוף שעורך ביקורת על פעולות הממשלה ובודק אם היא פועלת באופן תקין, יעיל, חסכוני, חוקי וששומר על טוהר המידות. בראש המוסד עומד מבקר המדינה היוזם את הבדיקות השונות של הגופים הציבוריים ומפרסם את מסקנותיו מדי שנה בדו"ח המתפרסם ברבים ומעורר דיון ציבורי. מבקר המדינה נבחר על ידי הכנסת, מהווה שליח שלה, ואיננו תלוי בממשלה שכן עצמאות היא תנאי הכרחי לעבודה אפקטיבית שלו.

ד. נציב תלונות הציבור 
הנציב מטפל בתלונות של אזרחים שנפגעו ע"י רשויות השלטון בטענה שפעלו בצורה לא חוקית או צודקת. באמצעות הבדיקה שעורך הנציב ניתן לתקן את הליקויים או המחדלים. במדינת ישראל מוסד מבקר המדינה מכהן גם כנציב תלונות הציבור.

מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי-פורמליים (לא מוסדיים):

אזרחים, קבוצות וגופים שונים המבקרים את השלטון מיוזמתם האישית ללא הסמכה בחוק, במטרה להגביל את השלטון, לפקח עליו ועל חוקיות פעולותיו. הביקורת נעשית באמצעות הפגנות, שביתות, עצרות, עצומות, יצירות אומנות (קולנוע, טלוויזיה , תיאטרון, ספרות, אמנות פלסטית), הופעה וכתיבה באמצעי התקשורת וברשתות חברתיות, על מנת ליצור לחץ על קובעי המדיניות ולשם יצירת דיון ציבורי בנושאים פוליטיים וחברתיים.

א. אמצעי התקשורת:
אמצעי התקשורת ההמוניים – רדיו, טלוויזיה, עיתונות ואינטרנט, מדווחים על פעולות השלטון, מפרשים ומבקרים אותן, חושפים שחיתויות ומחדלים שלטוניים. מידע זה חיוני לציבור לשם גיבוש ונקיטת עמדה בנוגע למדיניות הממשלה. עצמאות התקשורת ואיכותה חשובים מאוד לשלטון דמוקרטי ולא לחינם נקראת התקשורת "כלב השמירה של הדמוקרטיה". ראו גם: תקשורת ופוליטיקה בישראל.

ב. דעת הקהל:
האזרחים מביעים את דעתם ומבקרים את השלטון באמצעות פניה לאמצעי התקשורת, הפגנות, שביתות, עצרות, מכתבים, עצומות, הצטרפות לארגונים שונים ותנועות מחאה ועוד. המטרה היא לעורר דיון ציבורי בנושאים שונים ולהפעיל לחץ על השלטון לשנות את מדיניותו. אזרחים פעילים ומעורבים בנעשה סביבם הם תנאי לחברה חופשית ולאיזון בין השלטון והחברה.

ג. אמנות:
הבעת ביקורת פוליטית וחברתית כלפי השלטון באמצעות סרטים, קריקטורות, תוכניות סאטירה, שירי מחאה, גרפיטי, פסלים ועוד במטרה להשפיע על דעת הקהל והשלטון. במדינות מתקדמות המדינה דואגת לתמוך ולאפשר תרבות ואמנות אך מבלי להתערב בתכניה.

ראו סיכום מורחב אודות: מנגנוני ביקורת

חוקה

החוקה היא מסמך המייצג את חזון המדינה, מערכת הנורמות, המאפיינים הייחודיים של המדינה וערכי היסוד שלה. החוקה קובעת את מבנה רשויות השלטון סמכויותיהן והיחסים ביניהן, וכוללת את עקרונות השמירה על זכויות האדם, האזרח והמיעוט במדינה. החוקה בעלת עליונות משפטית על חקיקה רגילה, ותפקידה להגביל ולרסן את כוחו של השלטון, לשמור על הקביעות והרציפות של מוסדותיו והיחסים ביניהם, ולהגן על זכויות האדם, האזרח והמיעוט. למדינת ישראל אין חוקה עקב אי הסכמה על ערכי היסוד שלה אך יש לה חוקי יסוד.

העקרונות הדמוקרטיים הבאים לידי ביטוי בחוקה:
9 .הסכמיות – קביעת כללי משחק מוסכמים
1 .שלטון החוק – החוקה מחייבת את כולם, גם השלטון כפוף.
3 .הגבלת השלטון – החוקה קובעת מסגרת פעולה לשלטון.
5 .זכויות אדם – החוקה מציינת את זכויות האדם ומבטיחה את שמירתן.

שאלות ותשובות באזרחות בנוגע לעקרון הגבלת השלטון

הסכנות בפגיעה בעצמאות מערכת המשפט – דוגמאות

עקרון שלטון החוק מול הכרעת הרוב

חזרה אל: סיכומים באזרחות לבגרות

 

הדרך הכי טובה להבין:

איך גילה הומרוס את עקרון הגבלת השלטון

 

להעמיק זה לדעת טוב יותר:

ג'ון לוק על זכויות טבעיות

הפילוסוף שהאמין בחופש, קיבל השראה מאינדיאנים, השפיע על הכרזת העצמאות האמריקאית והאמין שלכולנו יש זכויות שאי אפשר לקחת.

ועוד מלא דברים מעניינים:

עוד דברים מעניינים: