שאלות ותשובות באזרחות: עקרון הגבלת השלטון

שאלות ותשובות באזרחות: עקרון הגבלת השלטון

מתוך: סיכומים לבגרות באזרחות – שאלות ותשובות באזרחות

קראו בסיכום: אמצעים להגבלת השלטון

שאלות ותשובות באזרחות בנושא עקרון הגבלת השלטון

א.     הסבר את המקורות לכוחו הרב של השלטון ואת המטרה בהגבלת כוחו.

המקורות לכוחו הרב של השלטון:

¨     משאבים כלכליים – הממשלה יכולה להשתמש בכסף כפי שירצה.

¨     מידע – השלטון יודע המון דברים על האנשים ויכול להשתמש בזה לרעה.

¨     מנגנוני אכיפה – מנגנוני אכיפה שיאפשרו את שמירת החוק, כמו צבא ומשטרה.

¨     משאבים אנושיים – עובדי מדינה, רשויות, משטרה, צבא… רשויות של השלטון. כל שלטון יכול להפעיל את הכוח לטובתו, גם במדינה דמוקרטית.

 כידוע, "כח עשוי להשחית" – אם לשלטון יש כח רב מדי הוא יכול להשתמש בו לרעה. הרעיון נובע מכך, שהדמוקרטיה קמה אל מול סוגי שלטון שהשתמשו בכח עריצי ואינו מוגבל. עקרון הגבלת השלטון צמח על מנת להגביל את כוחו של השלטון כדי שלא ישתמש בו לרעה.

ב.      ציין והסבר את האמצעים השונים להגבלת כוחו של השלטון.

יש כמה אמצעים שנועדו להגביל את השלטון:

1. הפרדת רשויות – הפרדת השלטון לשלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת.
2. ביקורת – פורמלית (נעשית ע"י מוסדות שתפקידם הוא לפקח ולבקר את רשויות השלטון) ולא פורמלית (נעשית ע"י גופים, אזרחים או קבוצות מתוך מטרה לפקח על השלטון ולבקר אותו – תקשורת למשל).
3. בחירות וחילופי שלטון– מגביל צבירת עצמה וכח.
4. מערכת משפט יציבה – למרות שעיקרון הגבלת השלטון כולל את הפרדת המשפט, בכוחה של מערכת המשפט להגן על הזכויות.
5. חוקה – במדינת ישראל לא קיימת חוקה.

ג.      הסבר את עיקרון הפרדת הרשויות ואת מימושו במדינות הדמוקרטיות השונות

כיוון שלשלטון יש כח רב, הוא זקוק להגבלות.

הפרדת רשויות נועדה על מנת להגביל את השלטון ולמנוע ריכוזיות יתר בידי שליט יחיד. ג'ון לוק (פילוסוף) חשב כי יש צורך לאזן בין הגורמים השונים הפועלים במסגרת השלטונית, כדי למנוע היווצרות מצבי משבר שבהם ההסדרים שהשלטון קובע יפגעו בזכויות הטבעיות של האדם, מה שיקרה רק כאשר תופרד הרשות השופטת משאר הרשויות. על בסיס תפיסתו של ג'ון לוק פיתח שארל מונטסקייה את עיקרון ההפרדה בין תפקידי השלטון השונים: חקיקה, ביצוע ושיפוט.

במדינה שלוש רשויות: מבצעת, מחוקקת ושופטת. כל אחת מהן עוסקת בעניין אחר.

לא יכולה להיות הפרדה מוחלטת, כל רשות מתערבת באיזשהו אופן ברשות אחרת, מה שמתאפשר ע"י מערכת של איזונים ובלמים.

במשטר נשיאותי ההפרדה בין הרשויות קשוחה, בעוד שבמשטר פרלמנטרי היא גמישה יותר.

ד.      הראה את רעיון הפרדת הרשויות ביהדות.

הפרדת רשויות לא התקיימה בשיטות משטר שהיו נהוגות בתקופות קדומות ובכלל זה במסורת היהודית הקדומה. השלטון המרכזי היה נתון בד"כ בידי המלך שהיה מחזיק בידו את כל הסמכויות.

במסורת היהודית מצוי רעיון הגבלת השלטון באמצעות חלוקת העצמה והסמכות השלטונית. חלוקה זו נעשית ע"י חלוקת תחומי אחריות שונים: כתר תורה (נביאים, חכמים, מורי הלכה ורבנים), כתר מלכות (מלכים) וכתר כהונה (כהנים בביהמ"ק – נציגי העם לפי הקב"ה).

חלוקת התפקידים אינה מתנהלת כמקובל במדינה הדמוקרטית המודרנית, אלא בצורה זו:

–        כתר תורה – העברת חוקי האל לישראל .

–        כתר כהונה – הקשר בין האל והעדה, הכלי המאפשר את המגע המתמיד וההדוק ביניהם.

–        כתר מלכות – הסמכות לטפל בחיי היום-יום של העדה, ואחריות על בניית היחסים האזרחיים והסדרתם לפי תנאי התורה.

ה.     הסבר אילו עקרונות באים לידי ביטוי בשיטות הבחירות השונות ובאיזה שיטה ימומש כל עקרון.

הבחירות הן כלי חזק להגבלת השלטון. כשמישהו עושה דבר שנוגד את רצונות העם והשקפותיו – הוא לא יבחר בו שוב. הנבחרים המכהנים ברשויות השלטון זקוקים לקולות הבוחרים על מנת להמשיך להחזיק בשלטון, הם נתונים לפיקוח של הבוחרים.

עקרונות הבאים לידי ביטוי בבחירות:

¨     הסכמיות – הסכמה בעם על הנבחר.

¨     פלורליזם – מביאות את הדעות השונות לייצוג בעם.

¨     חופש ההתאגדות – כל קבוצת אנשים יכולה להתאגד כמפלגה ולהתמודד בבחירות.

¨     חופש הביטוי – לכל קבוצה יש זכות לבטא את רעיונותיה ולנסות לשכנע את הציבור בהן.

¨     עקרון השוויון

¨     זכויות אזרחיות – לבחור ולהיבחר.

ו.       ציין והסבר את התנאים ההכרחיים לקיומן של בחירות דמוקרטיות.

• כלליות – בחירות כלליות. כל אזרחי המדינה זכאים לבחור.
• חשאיות (חופשיות) – הבחירה מתבצעת בחשאיות מוחלטת – אף אדם לא יודע במה בוחר אדם אחר. חשאיות כדי להגיע לחופשיות – כל אחד יצביע בהתאם לצו מצפונו.
• שוויוניות – לכל אחד זכות שווה לבחור, כל קול נספר פעם אחת בלבד. שוויוניות בזכות להיבחר – הזדמנות שווה להתמודד בבחירות – מימון שווה, זמן ביטוי שווה, שטחי מודעות שווים (הכל, כמובן, ביחס לגודל המפלגה).
• מחזוריות – מתרחשת בקצב קבוע, כל 4-5 שנים לכל היותר. כל שלטון יודע שבעוד X זמן הוא יעמוד לבחירות שוב, לכן הוא צריך לגרום לאזרחים לבחור בו שוב ולא להפר את אמונם בו.
• חופש ההתמודדות – לכל אדם יש אפשרות מלאה להתמודד. גם אנשים שמתנגדים לשלטון.

ז.      תאר והסבר את שיטות הבחירות השונות. התמקד בעיקר בשיטה היחסית והרובית והסבר את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן.

ניתן לחלק את שיטת הבחירות על פי שלושה קריטריונים:

1. במי בוחרים?

–        בחירות אישיות – בחירה באדם מסוים.

יתרון: מגבירה את הקשר, בוחר – נבחר.

חסרון:

–        בחירות רשימתיות – בחירת מועמדים.

2. אזורי הבחירות:

–        בחירות אזוריות – המדינה מתחלקת למספר אזורים, ככל שהאזור גדול יותר כך יבחרו יותר נציגים לפרלמנט וההפך.

יתרון: אינטרסים מקומיים מקבלים משקל. גם אינטרסים של מגזר שולי יבואו לידי ביטוי.

חסרון: חלוקת האזורים. אזור מסויים יכול להיות בכל רוב יהודי/רוב חילוני – המיעוט ביישוב לא יבוא לידי ביטוי.

–        בחירות ארציות – כל הארץ היא אזור בחירה אחד לפיו מתחשבות תוצאות הבחירות.

יתרון: אחדות לאומיים, אינטרסים לאומיים. לא כבול באינטרסים של אזור מסויים, משרת את כלל המדינה.

חסרון:

3. חלוקת מנדטים – "מנדט" = מושב בכנסת. קביעת חלוקת המושבים בפרלמנט.

–        השיטה הרובית – מי שזכה באחוז גבוה יותר של הקולות יזכה בכל המנדטים.

יתרון: מדיניות ברורה. יציבות. אין אפשרות להפלה עד הבחירות הבאות.

חסרון: אין ייצוגיות.

–        השיטה היחסית – לאחר ספירת הקולות, לפי אחוזי הקולות – כך חלוקת המנדטים. 1/4% מהקולות = 1/4 מנדטים. היא יחסית כיוון שהיא אינה יכולה להיות מדויקת, מספרים לא שלמים לא יכולים להתחלק (אי אפשר לחלק ח"כJ), לכן – יש אחוז חסימה, כלומר – במדינת ישראל בה יש 120 מנדטים, צריך שאחוז החסימה יהיה 2% בערך, מי שיקבל פחות – לא יכנס לכנסת.

יתרון: ייצוגיות. טובה לחברה משוסעת. לכל עמדה בעלת נפח כלשהו בציבור יהיה ייצוג.

חסרון: חוסר יציבות. אם יש המון עמדות שונות בממשלה, הרי שקל מאוד להפיל את הממשלה.

כל חברה בוחרת את השיטה שתתאים לה ביותר:

ארצית-יחסית-רשימתית:

יתרונות:

• יחסי הקולות זהים לאלה הקיימים בקרב ציבור הבוחרים. כך מתאפשר ייצוג בפרלמנט של מרבית הדעות, האידיאולוגיות והאינטרסים של הציבור.
• מעודדת צמיחה של מפלגות חדשות בהתאם לשינויי החברה.

חסרונות:

• מעודדת ריבוי מפלגות. מונע ממפלגות קטנות להשיג אחוז חסימה ולהיכנס לפרלמנט.

אזורית-רובית-אישית:

יתרונות:

• האזרח בוחר אישית את המועמד. מאפשר לציבור הבוחרים לנסות להבטיח שהנבחר ידאג לאינטרסים שלהם. מעודדת התערבות של אזרחים בפוליטיקה.
• הנציג מחויב לציבור בוחריו יותר מאשר למפלגה.
• מספר המפלגות בפרלמנט – קטן. השיטה מעודדת יצירת שתי מפלגות גדולות, כשאחת מהן נהנית מרוב מוחלט המאפשר לה להרכיב ממשלה יציבה.

חסרונות:

• עשויה לעודד התמקדות באינטרסים מקומיים על חשבון ראייה כלל ארצית.
• המפלגות בפרלמנט אינן מייצגות את כלל האזרחים ואת מגוון הקבוצות והדעות בציבור.

ח.     הסבר אילו עקרונות באים לידי ביטוי בשיטות הבחירות השונות ובאיזה שיטה ימומש כל עקרון.

ט.     תאר את מנגנוני הביקורת המוסדית-פורמלית ואת הביקורת הבלתי פורמלית, הסבר כיצד הם ממלאים תפקיד זה ומדוע יש צורך במנגנוני ביקורת משני הסוגים.

מנגנוני ביקורת:

¨     פורמלים – ממוסדים. נוצרו ע"י חוק וקיימים באופן קבוע במדינה:

1. מערכת משפט: מגנה על זכויות האדם ובודקת האם כל החוקים הם חוקיים, כלומר – לא נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה והתקבלו בדרך חוקית. אם דרך קבלת החוקים לא תהיה חוקית מערכת המשפט יכולה לבטל אותו.
2. הפרלמנט: עוסק בחקיקה והממשלה חייבת לבצע את החוק שמתקבל. (הממשלה לא יכולה לעשות שום דבר אלא אם כן יש חוק שמתיר לה). אי-אמון – הפרלמנט יכול להביע אי אמון בממשלה ולהפילה. אופוזיציה – נמצאת בפרלמנט ומתנגדת לממשלה.
3. מבקר המדינה: מלבד זרוע של הפרלמנט, מבקר המדינה הוא בעל כח לבקר את המדינה בשני תחומים: חוקיות של מה שעושה הממשלה, יעילות האם משקיעים כפי שצריך או שיש הוצאות רבות על דברים שאינם חשובים. וטוהר המידות – אם יש פרשות שחיתות יכולים להתחיל בהליך פלילי.

¨     לא פורמלים – החוק לא מסדיר את קיומם. הם לא חלק מהמבנה המשטרי של המדינה.

1. תקשורת – שני דברים גורמים לה לפעול כביקורת על הממשלה: היא מפרסמת מידע ותחקירים ומחפשת חשיפת שחיתויות.
2. דעת הקהל – הפגנות, עצומות, אינטרנט… כך יכול האזרח להביע את ביקורתו כלפי השלטונות, השלטונות מייחסים לכך חשיבות מפני שהם מייחסים לתמיכת הציבור חשיבות.
3. אמנות – קריקטורות, ספרים, שירים, הצגות – הבעת ביקורת פוליטית וחברתית על השלטון.

י.       מהי חוקה? הסבר את תפקידיה של חוקה דמוקרטית.

החוקה קובעת את עקרונות היסוד של המדינה, את ערכיה ואת ההתנהגות המקובלת בחברה הפוליטית שלה. היא גם קובעת את הכללים שעל פיהם תתנהל המדינה.

נושאים בהם עוסקת החוקה:

–        ערכי היסוד של המדינה.

–        כללים לניהול המדינה.

–        יחסים בין רשויות.

–        זכויות האדם וזכויות הקבוצה – נושא מהותי בחוקה.

–        הדרך להשמדה עצמית – איך ניתן יהיה לשנות את החוקה.

תפקידי החוקה:

• ריסון השלטון.
• הגנה על זכויות האדם והקבוצה.
• חינוך

יא.   הסבר כיצד עליונותה של החוקה באה לידי ביטוי

מעמד החוקה:

¨     עליונות  – לחוקה יש מעמד חזק יותר משל חוקים רגילים. אם יש חוק שנוגד את החוקה צריך לשנותו.

¨     נוקשות – קשה מאד לשנות את החוקה. כדי לשנותה צריך רב (בהתאם למדינה) והליך מיוחד (בהתאם למדינה).

יב.    הסבר מהי חוקה פורמלית ומהי חוקה מטריאלית ואת ההבדלים ביניהם.

חוקה פורמלית – החוקה רשומה על מסמך, מסמך יחיד בעל התכנים של החוקה אשר נגיש לכל אדם.

חוקה מטריאלית – אין מסמך אחד שכולל הכל, אך תכנים חוקתיים מופיעים בחוקי המדינה ומוגנים בפועל.

הבדלים:

–        חוקה מטריאלית לא חייבת להיות מפוזרת במסמך אחד.

–        חוקה פורמלית פירושה הצורה הראוי ולאו דווקא תוכן ראוי.