מנגנוני הגנה בפסיכולוגיה הם התנהגויות מנטליות המשמשות אנשים בכדי להפריד את עצמם מאירועים, פעולות או מחשבות לא נעימות. אסטרטגיות פסיכולוגיות אלו עשויות לעזור לאנשים על מנת להפריד בינם לבין איומים או רגשות לא רצויים, כמו פחד, אשמה או בושה. מנגנוני הגנה פועלים באופן בלתי מודע ובלתי נשלט והם משהו שכל אחד מאיתנו עושה על מנת לשמור על יציבותו הנפשית. בחלק מהמקרים יכולות להיות לשימוש בהם גם תוצאות שליליות, וכאן נכנסת הפסיכולוגיה לתמונה. מי שאחראי על זיהוי פעולתם של מנגנוני ההגנה הוא אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד ומפתחת התיאוריה היא בתו אנה פרויד.
לפניכם עשרה מתוך מנגנוני ההגנה השכיחים ביותר והאופן בו הנפש שלנו משתמשת בהם:
1. הכחשה
הכחשה היא אחד ממנגנוני ההגנה הנפוצים ביותר. הכחשה מתרחשת כאשר אנחנו מסרבים לקבל מציאות או עובדות. הלא-מודע שלנו חוסם אירועים או נסיבות חיצוניות מהמוח על מנת שלא יצטרך להתמודד עם ההשפעה הרגשית שלהם. כאשר אומרים על מישהו שהוא "נמצא בהכחשה" הכוונה היא שהוא מסרב או לא מסוגל לקבל אמת כלשהי לגבי המציאות. אך למעשה מבחינה פסיכולוגית הכחשה היא תהליך עמוק ופנימי שלא תמיד גלוי לעין חיצונית.
2. הדחקה
מחשבות לא נעימות, זיכרונות כואבים או אמונות לא רציונליות עלולות להיות בעלות השלכות שליליות על המצב הרגשי שלנו. במקום להתמודד איתן אנחנו נוטים לנסות להעלים או להתעלם מהן בתקווה שלא יתקיימו עוד. אך המלכוד בהדחקה בתור מנגנון הגנה הוא שהתוכן השלילי לא באמת נעלם, והוא עלול להופיע במקומות ובדרכים שונים ומשונים.
3. השלכה
תכנים רגשיים ומחשבות שלא נוח לנו להתמודד איתם יכולים להיות מושלכים על אדם אחר. במנגנון זה של השלכה אנחנו מייחסים לאחר תחושות שליליות שהן למעשה שלנו. למשל, אנחנו יכולים להרגיש כועסים על מישהו אך לטעון שהוא בכלל זה שמחזיק ברגשות שליליים כלפינו.
4. התקה
במקרים רבים בחיינו אנחנו לא יכולים לבטא רגשות שליליים כלפי המקור האמיתי שלהם. למשל, אנחנו לא יכולים לבטא את השנאה שלנו לבוס או את הקנאה שלנו בקולגה. לכן בהתקה התודעה שלנו מפנה (מבצעת התקה) של רגשות אלו כלפי אובייקטים פחות מאיימים או מסוכנים (כמו למשל נהגים אחרים בכביש).
5. רציונליזציה
ברציונליזציה אנחנו מוצאים סיבות הגיוניות לפעולות שהן למעשה חסרות כל היגיון. המטרה של מנגנון הגנה זה הוא לגרום לנו להרגיש בנוח עם הבחירות שלנו, גם אם אנחנו מודעים לכך שהן שליליות. דוגמא לרציונליזציה יכולה לפגוש אותנו כאשר אנחנו לא מתקבלים לעבודה, אך מספרים לעצמנו שהיא בעצם לא הייתה טובה בעבורנו. (ראו סיבות לכך שכישלון עדיף על הצלחה).
6. עידון
עידון, לפחות על פי פרויד, הוא לא רק מנגנון הגנה אלא למעשה תהליך הכרחי על מנת שנופיע בעולם כבני אדם נסבלים. בעידון אנחנו לוקחים רגשות בעלות תוכן שלילי ומנתבים אותם לכיוונים חיוביים. כך למשל ילד שנוטה לבעיות אלימות יכול ללכת לעשות בספורט אגרסיבי שם הוא יוכל "לפרוק" את האגרסיות באופן חיובי. אמנות גם היא נתיב טוב לעידון.
7. רגרסיה
כאשר אנחנו הולכים לאיבוד אחת הדרכים להחזיר את הביטחון היא לשוב למקום האחרון בו ידענו היכן אנו נמצאים. מנגנון ההגנה של רגרסיה עושה דבר דומה מבחינה נפשית כאשר הוא מחזיר אותנו אחורה למצבים או התנהגויות שכבר גדלנו מהם. רגרסיה בולטת במיוחד אצל ילדים שבעקבות טראומה חוזרים אחורה בשלבים התפתחותיים (הרטבת לילה, מציצת אצבע…). אצל מבוגרים רגרסיות הוא מורכבות יותר אך יכולות להיות חזרה אל התנהגויות התמכרותיות, למשל.
8. תגובת היפוך
תגובת היפוך מתרחשת כאשר אנחנו אנחנו לא יכולים לבטא רגשות שליליים, ולכן מגיבים על ידי ההפך שלהם. תגובת היפוך היא בעצם התאמת יתר לנורמות חברתיות של ביטוי עצמי. כך למשל אנחנו יכולים לקנא עד עמקי נפשנו בחבר שהצליח בדבר מה, ואנחנו נבטא את זה על ידי פירגון מוגזם.
9. אינטלקטואליזציה
אחד ממנגנוני ההגנה החביבים על אנשים חכמים הוא אינטלקטואליזציה (בעברית: שכלון). במנגנון הגנה זה אנחנו הופכים סיטואציה רגשית קשה לשאלה הגותית ועל ידי כך מרחיקים אותם מאיתנו. כך למשל אדם שחווה אובדן יכול למצוא את עצמו עוסק בשאלות פילוסופיות אודות מוות בכלל במקום לעסוק במותו של האדם הקרוב לו.
10. אידיאליזציה
על פי פרויד, אידיאליזציה היא מנגנון הגנה קדום ביותר בו דימיינו כי ההורים שלנו (בעיקר אבא) מושלמים ולכן יכולים להגן עלינו מפני כל פחדינו. אף על פי שמנגנון זה פחות משמש אותנו עם השנים, הוא עדיין יכול להתבטא בעיוורון מרצון כלפי חולשות של בני זוג או מנהיגים. זאת משום שהמחשבה שהם מושלמים מקרינה עלינו ביטחון.
להפוך את נפש האדם למקצוע? על לימודי פסיכולוגיה
