אני חושב משמע אני רנה דקארט

רנה דקארט הוא ללא כל צל של ספק אחד הפילוסופים הנודעים והחשובים ביותר של העת החדשה והפילוסופיה בכלל. דקארט שפעל במהלך המאה ה-16 וה-17 הותיר אחריו את התשתית הרעיונית שתלווה לא רק את הפילוסופיה המערבית החל מאותה נקודה אלא גם את התרבות המערבית בכלל ואת אורחותיה.

הציטוט המפורסם ביותר של רנה דקארט הוא "אני חושב משמע אני קיים", ציטוט שלעיתים רבות לא הובן די הצורך או הובן יותר מידי בפירושים הפופולאריים שלו. הרעיון של דקארט בדבר "אני חושב משמע אני קיים" (במקור בספר הגיונות: אני מטיל ספק משמע אני קיים –cogito ergo sum) הוא בבחינת מעט המחזיק את המרובה מבחינת הפילוסופיה שלו. הרעיון הזה מוכר בתחומי הפילוסופיה כנקודת ה"קוגיטו של דקארט" והיא מבטאת רגע של הבנה באשר למקומות של האדם במציאות והדרך שבה הוא יכול להבין את המציאות הזו. נקודת הקוגיטו של דקארט מגיעה בשיאו של תהליך המתפתח בספרו החשוב "הגיונות" ובמהלך הפרק\ההגיון השלישי של הספר.

בהגיונות דקארט מפתח את הרעיון שאותו ניסח קודם לכן בספרו "מאמר על המתודה" הנכלל בכתבי דקארט המוקדמים שם הוא ניסח את דרך החקירה השיטתית והספקנית שעימה לדעתו יש לגשת אל בחינת המציאות. בהגיונות דקארט מיישם את עקרונות "על המתודה" בכך שהוא מבקש לברר את ידיעותיו על דרך שיטתית של הטלת ספק במסגרתה שום ידיעה או אמת שניתן להטיל בה ספק לא תתקבל וכך ניוותר, מקווה דקארט, אך ורק עם ידיעה אמיתית ומצוקה. ההיגיון הראשון וההגיון השני של הגיונות מוקדשים לדרך השלילה הזו שעובדת "טוב מידי" עד שדקארט מוצא את עצמו בנקודה בה הוא כבר אינו יכול להאמין בדבר כודאי, נקודה הנקראת "סולפסיזם". בשלב הזה מבין דקארט כי הדבר היחידי שבו הוא יכול להאמין בודאות זה עצם קיומו שלו בתור "יישות" המסוגלת לשאול שאלות ולהטיל ספק – "אני מטיל ספק משמע אני קיים".

אך לאמירה המפורסמת של דקארט –"אני חושב משמע אני קיים" יש השלכות נוספות חשובות. אותו "אני" שעומד בראש המשפט הוא המשך של תהליך הצבת האדם במרכז שהחל בתקופת תרבות הרנסנס שקדמה לימיו של דקארט. הפילוסופיה החל מימיו של רנה דקארט התייחסה אל האדם ואל כשריו השכליים בתור הדרך להשיג מידע ואמת אודות העולם, תפיסה שונה מהתפיסה שקדמה לה שנטתה יותר לפנות אל האל ונציגיו הכמרים על מנת לגלות את "האמת". תפיסה זו מהדהדת עם אירועים היסטוריים כמו הרפורמציה הפרוטסטנטית אך גם עם תופעות מודרניות כמו ערך האינדיבידואליזם, "האני", שמאפיין כל כך את התרבות המערבית. עצם העובדה שאנו נוטים לסמוך על עצמנו בתור הסמכות לשיפוט והכרעה בנוגע לכל דבר בעולם היא למעשה אחת המורשות החשובות ביותר של הפילוסופיה של רנה דקארט וממשיכי דרכו. לדקארט היו תרומות חשובות בנושאי ההמטאפיזיקה  ויחסי הגוף ונפש המשיכו ללוות לא רק את הפילוסופיה של העת החדשה אלא גם את כלל התרבות המערבית והעולמית עד ימינו אנו.