סיכום: מלכים א', פרק י"א 1-13, 26-43 – סופה של מלכות שלמה
סיכום זה הינו חלק ממאגר הסיכומים בתנ"ך על פי תוכנית הלימודים החדשה המעודכנת
מלכים א', פרק י"א, פסוקים 43-26,13-1 : הידרדרות מלכות שלמה: הסיבה הדתית לפילוג הממלכה : העונש האלוהי על חטאי שלמה
בניגוד לתיאור החיובי והאוהד של תקופת הזוהר בימי הממלכה המאוחדת ,ימי שלמה המלך הקיים בעשרת הפרקים הראשונים של ספר מלכים א', בפרק י"א מתוארת הידרדרות דתית ומדינית המתרחשת בסוף מלכות שלמה.
הנימה היא שלילית וביקורתית כלפי שלמה, והמגמה היא להסביר בכך את פילוג הממלכה לשתי ממלכות (יהודה וישראל) כעונש על בית דוד בגלל חטאיו הדתיים של שלמה.פרק זה מהווה הקדמה לפילוג הממלכה (שעליו יסופר במלכים א’ פרק י”ב) ומשמש לו הסבר דתי כעונש אלוהי. הקטעים העיקרים בסיפור הם
1) תיאור חטאי שלמה (פסוקים 8-1)
2) העונש האלוהי על חטאי שלמה (פסוקים 13-9)
3) מרד ירבעם בן נבט הישראלי בשלמה המלך (פס' 28-26)
4) נבואה חיובית של אחיה השילוני על ירבעם (פס' 39-29)
5) מותו של שלמה המלך (פסוקים 43-40)
סיכום מלכים א', פרק י"א
מלכים א’ פרק י”א מהווה הקדמה והסבר לפילוג הממלכה המאוחדת לשתי ממלכות (יהודה וישראל) כפי שהוא יבוא לידי ביטוי בפרק י"ב.
לדעת עורך ספר מלכים, ההידרדרות הדתית שחלה בימי שלמה המלך האחרונים גרמה להידרדרות מדינית אשר הביאה להתפוררות הממלכה, כעונש אלוהי על חטאי שלמה.
הפרק הזה ב מלכים א’ מספר על כך ששלמה חטא בנישואי תערובת, ריבוי נשים וסיוע לעידוד עבודה זרה בשטח ממלכתו ( ריבוי נשים אסור על מלך ישראל מן התורה כפי שכתוב בדברים י"ז 17, בחוק המלך).
אהבתו של שלמה לנשים נוכריות רבות הביאה אותו להתרחק מה' אלוהיו ולהתקרב קרבה מסוכנת לעבודה זרה, אם כי הוא בעצמו לא עבד עבודה זרה. הוא סייע בידי נשותיו הנוכריות לעשות כן.
הוא בנה עבורן מזבחות ובמות לאלוהיהן.
לדעת חוקרי המקרא נשותיו הנוכריות הרבות של שלמה הן תוצאה של נישואין דיפלומאטיים הנובעים ממדיניות החוץ שלו, המתנהלת באמצעותם.
נישואין אלה עוזרים לו לקיים ממלכה ענקית השלטת בכל האיזור.
נסיכות זרות אלו תרמו ליחסים דיפלומאטים, צבאיים וכלכליים בין ישראל החזקה והממלכות השכנות הכפופות לה.נשים אלו גם שימשו כבנות ערובה בידי שלמה כדי למנוע התקוממויות נגדו מצד אבותיהן. העונש האלוהי על חטאים אלה מתואר בצורה הולכת ויורדת. (מלכים א, י"א, פס' 13-11).
במלכים א, י"א פס' 11 העונש הוא אישי, מוחלט ומיידי, ה' קורע משלמה את כל ממלכתו, ומעביר אותה לשושלת אחרת. בפס' 12 יש הסתייגות מן הכתוב הקודם כי ה' יקרע מעל שלמה את ממלכתו אבל העונש יתממש בימי בנו (גמול לדורות).
במלכים א, י"א פס' 13 יש צמצום היקף העונש : ה' יקרע מבנו את כל הממלכה למעט שבט אחד (שבט יהודה כי הוא השבט הדומיננטי מבין שבטי יהודה ובנימין בהיותו שבטו של בית המלוכה , שושלת בית דוד) אשר ישאיר לו לזכר דוד וירושלים.
במלכים א, י"א פס' 29-14 מספרים לנו שלושה סיפורי מרד כנגד ממלכת שלמה. שלוש המרידות הללו התרחשו בפרקי זמן שונים אבל עורך הספר מעמיד אותן אחת אחרי השנייה על מנת ליצור רושם כאילו כולן מתרחשות בסוף ימי שלמה כעונש על חטאיו בעת זקנתו.
החשוב מבין שלושת סיפורי המרד האלה הוא סיפור המרד של ירבעם בן נבט משבט אפרים. זה המרד המסוכן ביותר עבור שלמה כי הוא מתרחש בתוך ממלכתו פנימה, בלב הארץ ובא מקרב איש ישראלי, וזה אומר שכוונתו אינה לשחרר את ארצו מעול ישראל אלא להפיל את שלמה ולהחליפו כמלך ישראל.
בסיפור מקוטע ולא ברור עד תם של שלושה פסוקים מספרים לנו שירבעם היה עבד המלך (תואר מכובד), גיבור חיל ועושה במלאכה. הוא הופקד ע"י שלמה כמנהל עבודות הבנייה במילוא ע"מ לסגור את הפרצה שבין עיר דוד והר הבית בירושלים. פועלי הבנייה היו אנשי השבטים אפרים ומנשה ( = "סבל בית יוסף") המשלמים כך את מס העובד לממלכה.
שלמה שיעבד באמצעות מס העובד את שבטי ישראל חוץ משבט יהודה ע"מ לבצע את עבודות הבנייה המפוארות שלו בירושלים. מצב זה גרם להתמרמרות בקרב שבטי ישראל הצפוניים, בעיקר שבט אפרים שבעבר היה שבט מרכזי ודומיננטי שכן מקרבו יצאו מנהיגים חשובים כגון יהושע ושמואל. ירבעם החליט למרוד בשלמה על רקע המצוקה הכלכלית – חברתית זו.
בהמשך יש נבואה של אחיה השילוני ( מן העיר שילה שבאפרים) הפוגש את ירבעם בשדה וקורע את שמלתו החדשה ל12 קרעים ונותן לו 10 קרעים המסמלים את עשרת השבטים שה' נותן לו למלוך עליהם. בידי בנו של שלמה הוא משאיר שבט אחד ( שהוא יהודה כי הוא שבטו של בית דוד). באמצעות נבואה זו ה' מבטיח לירבעם בית נאמן (= שושלת יציבה וחזקה) כפי שהבטיח בזמנו לדוד בתנאי שישמור על חוקי ה'.
בהמשך מספרים לנו שעקב כשלון המרד, ירבעם נאלץ לברוח למצרים ולשהות שם עד מות שלמה כי הוא ביקש להורגו.
בסוף מלכים א פרק י"א באה הנוסחה המוכרת של סיום תקופת מלוכה המסכמת את ימי שלמה.
במסגרתה מסופר לנו על מות שלמה ועל כך שבמקומו אמור למלוך בנו רחבעם.